Archive for the ‘מאבקי עובדים’ Category

הבעת תמיכה בארגון המורים

Tuesday, March 20th, 2012

19 במרס 2012

לכבוד
רן ארז, יו”ר
ארגון המורים בבתי הספר העל־יסודיים ובמכללות

הבעת תמיכה בארגון המורים

עמיתים יקרים,

אנו, חברי איגוד המורות והמנחות של תכנית היל”ה וקידום נוער, מביעים בזאת את תמיכתנו בכם בסכסוך העבודה עליו הכרזתם לפני כשבוע.

כאנשי חינוך, ברכנו על חתימת הסכם “עוז לתמורה” וקיווינו שהוא יביא לשינוי חשוב במערכת. כמורים לנוער מנותק, אנו יודעים עד כמה חשוב לפעול לשיפור ההוראה בבתי הספר, בין היתר כדי להפחית את ממדי הנשירה.

הצטערנו לשמוע כי משרדי החינוך והאוצר אינם עומדים בהתחייבויותיהם למלא את הסכם “עוז לתמורה” שנחתם ביניכם, ואנו קוראים בזאת לשרי האוצר והחינוך לפעול נמרצות כדי ליישם את כל סעיפי ההסכם.

אנו תומכים באופן מלא במאבקכם ומאחלים לכם הצלחה.

בברכה,

המזכירות המצומצמת של סניף המורות והמנחות של תכנית היל”ה ב”כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי”:
‫עינת אברהמי, מיכל פישר, מלכה רחמים ועמית רמון‬,
בשם ועד המורות והמנחות של תכנית היל”ה וקידום נוער.

החרפת העיצומים בתכנית היל”ה

Sunday, February 5th, 2012

גם בעיקבות העיצומים שקיימנו ב-23 בינואר, בהם שבתו 15 מרכזים וכ-500 תלמידים לא למדו, לא חל כל שינוי בגישה של המערכת ולא חלה כל התקדמות במשא ומתן שאנו מנהלים. לצערנו, גם השבתתם מלימודים של מאות תלמידים לא משכנעת את המערכת להתייחס לבעיה האמיתית – תנאי העבודה של המורות והמורים בתכנית היל”ה.

לכן החלטנו על החרפת העיצומים, ומחר, יום שני ה-6 בפברואר, יישבתו 23 מרכזים ברחבי הארץ, ביניהם מרכזים הפועלים במוסדות חסות. המרכזים שיישבתו הם אילת, אשדוד, בקה אל גרבייה, גבעת עדה-בנימינה, דלית אל-כרמל, הוד השרון, אחווה (חסות), מסילה (חסות), ניגונים (חסות), רטורנו (חסות), יבנה, כאבול, לוד, נס ציונה, נצרת עילית, נתניה, עוספיה, עפולה, פרדיס, קרית אונו, רמלה, רעננה ושדרות.

not-afraid

נמשיך בדרך בה אנו הולכים עד שנראה התקדמות ממשית בתהליך המשא ומתן ומחוייבות כנה של המערכת לפיתרון בעיית  תנאי ההעסקה של מורות היל”ה.

עוד בנושא: ידיעה על השביתה באתר nrg, ופוסט בנושא העסקת מורי קבלן בבלוג של עידן לנדו.

שביתה והפגנה ביום שני 12.12

Friday, December 9th, 2011

כיוון שהחברה למתנ”סים לא הראתה כל נכונות להתקדם לקראת דרישותינו הבסיסיות – לקבל שכר חודשי הוגן, במסגרת הסכם קיבוצי – המשא ומתן עם נציגיה הגיע למבוי סתום.

לפיכך, כדי להמריץ את החברה למתנ”סים ואת משרד החינוך לשנות את תנאי ההעסקה של המורות והמנחות בתכנית היל”ה לתנאים הוגנים, אנחנו פותחים בצעדי מחאה.

ביום שני, 12.12, יושבתו שלושה מרכזי השכלה של היל”ה: ביקנעם, בקרית-מלאכי ובתל-אביב (ברחוב מזא”ה).

באותו יום, בשעה 16:00, נצא להפגנה בתל-אביב: נצעד מהמרכז ברחוב מזא”ה 34, דרך שד’ רוטשילד, עד כיכר הבימה, שם נישא דברים.

בואו לחזק אותנו במאבקנו, הצטרפו להפגנה!

הזמנה להפגנה 12.12.11

הפגנת עובדי היל”ה: משא ומתן עכשיו!

Thursday, August 11th, 2011

ביום חמישי, ה־11 באוגוסט 2011, קיימנו הפגנת מחאה בירושלים – ההפגנה הראשונה של עובדי תוכנית היל”ה. הפגנה זו תוכננה זמן רב מראש, אבל על רקע אירועי המחאה של השבועיים האחרונים, החלטנו להקדים את ההפגנה, ולאות הזדהות עם המחאה הכללית בחרנו להתחיל את ההפגנה בבור שיבר (“גן הסוס”) בירושלים, בו ניצב אחד ממאהלי המחאה הגדולים בעיר.

בערב לפני ההפגנה התקיימו ברחבי הארץ צעדות שקראו לתמיכה בעבודה המאורגנת ובהעסקה ישירה. קראו למשל את הדיווח בווינט.

קבלת הפנים לה זכינו במאהל הייתה חמה, ומספר אנשים מהמאהל אף הצטרפו לתהלוכה. לאחר שנערכנו במקום, והכנו עוד מספר שלטים, יצאנו בתהלוכה ברחובות ירושלים לכיוון בניין משרד החינוך, תוך כדי הנפת השלטים וקריאת סיסמאות, ביניהן “לא נהיה מנוצלות – כל הכוח לעובדות”, “בשביל התלמידים – חינוך לא מפריטים”, “חברות קבלן – זה פשע מאורגן” וסיסמאות נוספות. האווירה בתהלוכה הייתה תוססת, וזכינו לגילויי אהדה רבים מהעוברים ושבים ומנהגים שחלפו בכבישים בהם צעדנו.

demo-20110811-1

תהלוכת עובדי היל"ה

בתהלוכה ובהפגנה השתתפו עשרות מפגינים, ביניהם מורות ומורים בהיל”ה, פעילי כוח לעובדים, וראוי לציין השתתפות של אנשים שאינם קשורים במישרין לתוכנית היל”ה אבל שמעו על ההפגנה והגיעו כדי להביע את תמיכתם. בין אנשים אלו היו גם מורים המלמדים במקומות שונים, ומזדהים עם מאבקנו.

את התהלוכה סיימנו מול בניין משרד החינוך בירושלים, שם קיימנו עצרת מחאה. קראנו לשר החינוך להתעורר מתרדמתו ולהתחיל לדאוג לתנאי המורים, וקראנו לחברה למתנ”סים לפתוח עמנו במשא ומתן מיידי. מספר חברים נשאו דברים קצרים. בין הדוברים היה גם אדם צעיר שהצטרף לתהלוכה בבור שיבר, שסיפר על הרקע האישי שלו וכיצד תכנית היל”ה עזרה לו, והודה למורים בהיל”ה שאלמלא הם, על פי דבריו, הוא היה עלול למצוא עצמו מאחורי סורגים.

עצרת המחאה מול משרד החינוך

עצרת המחאה מול משרד החינוך

זו הייתה ההפגנה הראשונה שלנו, אבל לא האחרונה. המאבק ממשיך, ונמשיך בו עד שנשיג את מטרותינו.

רשם: עמית

תמונות: אורן אדר

מה המשותף בין עובדי צווארון כחול לבין מורות ומורים?

Tuesday, May 24th, 2011

האם יש משותף בינינו – מורים ומורות – לבין עובדי צווארון כחול במפעל חיפה כימיקלים צפון? מסתבר שכן, ואף לא מעט! מסתבר שניצול עובדים ותנאי העסקה בלתי־הולמים משותפים במדינתנו גם לאלה שסיימו 10 או 12 שנות לימוד בלבד, וגם לאלה שסף קבלתם לעבודה הוא תואר אקדמי ותעודת הוראה – כך ללא הבדל דת, גזע, מין ותואר!

ביקור בחיפה כימיקלים

את זאת גילינו כאשר ביקרנו, עינת ומיקי מהיל”ה תל אביב, שי ולידיה מהיל”ה יקנעם ונטע, המלווה של כוח לעובדים, במפעל חיפה כימיקלים צפון המושבת כדי לפגוש את העובדים השובתים, לשמוע על מאבקם ועל השביתה שהכריזו, ולהביע סולידריות עמם ועם מאבקם. את הביקור ערכנו ביום שלישי ה־17 במאי, לאחר אספת העובדים שקיימנו בחיפה.

הגענו למפעל, הממוקם במפרץ חיפה, די מאוחר בערב. המפעל, הפועל במשמרות, אשר בימים כתיקונם שוקק חיים, שמם מעבודה ומרוב עובדיו. בפנים, ליד אחד הקרוונים במפעל המשתרע על שטח עצום, פגשנו כשלושים עובדים שבאותו לילה היו במשמרת שביתה. עובדי המפעל, כך הם סיפרו לנו, מתחלפים ביניהם לסירוגין במשמרות השביתה. כל אנשי המשמרת היו במצב רוח מרומם. היו ביניהם צעירים בשנות העשרים לחייהם ומבוגרים בני למעלה מחמישים העובדים במפעל כבר למעלה מעשרים שנה.

כולם – כל עובדי המפעל – חברו יחד והחליטו להיאבק על תנאי העסקתם.

בעלי המפעל מעסיקים את העובדים בשלוש דרגות של ניצול: בקבוצה אחת הנקראת “דור א'”, נמצאים העובדים הוותיקים, ההולכים ומתמעטים, ולהם תנאי העסקה טובים יחסית, פרט ללחצים המופעלים עליהם כדי שיעזבו ויצאו לפנסיה. בקבוצה הנקראת “דור ב'” נמצאים עובדים אשר על פי חוזה העסקתם אינם זכאים כלל לקידום בדרגות ובותק לאורך כל שנות העסקתם, ולקביעות הם זכאים רק אחרי 5 שנים של מרורים אם הצליחו להתמיד בעבודה. לקבוצה השלישית שייכים כ־250 פועלים המועסקים כעובדי קבלן המובאים לעבודות שונות במפעל על ידי קבלנים, והמועסקים כעובדים זמניים ללא כל זכויות ומקבלים משכורת לפי בסיס שעתי.

העובדים השייכים ל”דור א'” ול”דור ב'” הצליחו, לראשונה בהיסטוריה של המפעל, להתאגד בוועד עובדים ולשלוח אליו נציגים. לצערם הם עדיין לא הצליחו לאגד גם את עובדי הקבלן, המגיעים בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, וחוששים לביטחונם התעסוקתי.

לאחר שנים רבות בהן תנאי העבודה הלכו והורעו, החליט ועד העובדים, בגיבוייה של אספת כל העובדים, לפתוח שוב את הסכמי השכר ולדרוש ליצור הסכם שכר אחיד לכל עובדי המפעל. ההסתדרות הכללית, בה היו העובדים מאוגדים, לא התנהגה כמצופה מארגון עובדים, ותחת זאת ניסתה לסגור הסכם עם בעלי המפעל מאחורי גבם של העובדים – הסכם שיזרוק פירורים לאחדים, אך ימשיך את הניצול של עובדים אחרים. לכן, ומתוך רגש סולידריות, החליטו כל העובדים פה אחד על מעבר לארגון “כוח לעובדים”. בניסיון לסכסך בין העובדים והוועד שלהם, החליטה הנהלת המפעל להעביר את אחד המתקנים למפעל שלה בדרום ולפטר חלק מהעובדים. כתגובה הכריז הועד ביום 1 במאי על שביתה ללא הגבלת זמן, עד שההנהלה תחזיר את המצב לקדמותו ותשב אתם שוב למשא ומתן, שבו הם יתבעו הסכם עבודה אחיד לכל עובדי המפעל.

בתשובה לשאלותינו הרבות, העלו העובדים סיפורים ובעיות שמצאנו בהם דמיון לבעיות שלנו:

למשל, ההנהלה היא המחליטה באיזה צורה עליהם לעבוד, ללא כל התחשבות בצרכים וברצונות של העובדים. כל עובד צריך לעבוד במשך שלושה ימים במשמרות שונות וביום הרביעי מקבל יום מנוחה, שעקב העייפות מנוצל לשינה ולא לשום דבר אחר. לבקשות העובדים להתחשב ברצונותיהם בסידור המשמרות הם נענים כי עליהם לעמוד לרשות המפעל וצרכיו. מזכיר לכם משהו? גם אצלנו אנו חייבים לעמוד לרשות המרכז בכל רגע נתון ולפנות זמן בהתאם לצורכי המערכת ואם לא – אפשר ללכת הביתה…

בעיה נוספת שהעלו העובדים היא התחלופה הכפויה של עובדים. מנהלי המפעל מעדיפים להחליף עובדים מידי שנה, וכך לא יצטרכו להעניק לעובדים המוחלפים אפילו את תנאי “דור ב'”. מה אכפת למנהלים אם אדם יינזק מבחינה בריאותית מפני שאינו מיומן מספיק? עד כמה חשוב להנהלה שמוצרי המפעל יהיו בטיחותיים, כאשר לייצור מוצר בטיחותי צריך עובדים מנוסים ומיומנים?  נראה כי העיקר בעיניהם הוא הרווח. ואם, יום אחד, המפעל לא יהיה מספיק רווחי – בעלי המפעל ימכרו אותו ברווח של מיליונים ובכסף שיקבלו תמורתו ירכשו מפעל או עסקים ובתים אחרים. העובדים, כמובן, יפוטרו ויזרקו לכלבים.

האין זה מזכיר לכם את התנאים בהם אנו עובדים? התלמידים שלנו הם תלמידים שחוו חווית כישלון במערכת ולכן מתקשים להפוך מיד לכאלה המתמידים מדי יום, הלומדים בעקביות ומצליחים. עלינו, המורים, הוטל לשקם את חווית הלמידה שלהם ואת האמון שלהם במערכת, אך כל זאת כרוך בהכלתם של התלמידים למרות היעדרויות רבות, שבהן הם בודקים, בין השאר, אם המערכת עדיין רוצה אותם, גם כאשר הם עדיין מתנגדים לקבל עליהם את הנורמות הלימודיות המסודרות. היעדרויות אלו הן חלק בלתי נפרד מאופי וממהות ההוראה בתכנית היל”ה.

אנשי משרד החינוך והחברה למתנסי”ם אינם רוצים להבין זאת. מבחינתם כאשר תלמידים אינם מגיעים, לא מגיע לנו שכר, וכך שכרנו משתנה מחודש לחודש. מורים רבים מרימים, בסופו של דבר, את ידיהם ועוזבים את המערכת בגלל חוסר בטחון תעסוקתי.

וכשמורים אינם מתמידים הנערים שלנו שוב חווים חוויות של כישלון ואכזבה.

כך, כשם שלהנהלת חיפה כימיקלים לא אכפת הן מעובדיהם והן מהצרכנים שלהם, למשרד החינוך לא אכפת לא מהעובדים ולא מהתלמידים. ואם התלמידים יכשלו תימצא דרך לתרץ זאת – כי העניים תמיד אשמים בעוניים והחלשים בחולשתם!

ובינתיים יש מי שמרוויח – בין אם זה משרד החינוך ובין אם זו החברה למתנ”סים.

במהלך הביקור מסרנו לעובדי המפעל מכתב תמיכה מאיתנו. כמה ימים לאחר הביקור, ביום שישי ה־20 במאי, היום ה־20 לשביתתם של עובדי חיפה כימיקלים, התקיימה בתל אביב משמרת הזדהות שאורגנה על ידי תנועת מאבק סוציאליסטי יחד עם מטה מרכז של כוח לעובדים. במהלך המשמרת הקראנו את מכתב התמיכה. נמשיך לתמוך בעובדי חיפה כימיקלים הנאבקים על זכויות העובדים הבסיסיות שלהם. כאנשי חינוך, זוהי הדוגמה אותה אנו רוצים להעניק לתלמידינו.

מיקי פישר, מורה בהיל”ה

משמרת הזדהות עם עובדי חיפה כימיקלים, תל אביב, 20 במאי 2011

משמרת הזדהות עם עובדי חיפה כימיקלים, תל אביב, 20 במאי 2011