אודות תוכנית היל”ה

איגוד המורות והמנחות של תכנית היל”ה הוא איגוד עובדים המסונף לארגון העובדים “כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי“. האיגוד מאגד כ-1,500 מורות וכ-60 מנחות, שהן הצוות הפדגוגי של תכנית היל”ה. האיגוד פועל לשיפור ולהגנה על תנאי ההעסקה של העובדים בתכנית, ובפרט למען הבטחת יציבות תעסוקתית וביטחון כלכלי.

תכנית היל”ה (השלמת ידע ולימודי השכלה)  היא תכנית להענקת השכלה לנוער שנשר ממערכת החינוך ולבני נוער שנמצאים במוסדות חסות הנוער ובבתי כלא לנוער. זוהי התכנית הבלעדית של המדינה לאוכלוסייה זו, ונמצאת באחריות משרד החינוך.  זוהי תכנית מופרטת, המופעלת על ידי חברת קבלן הזוכה במכרז שמפרסם משרד החינוך אחת לכמה שנים. התכנית פועלת בשיתוף פעולה של שלושה גורמים עיקריים. משרד החינוך, שאחראי על תקצוב שעות ההוראה והפיקוח לתכנית, ומגדיר את מסגרת הפעלת התכנית והעסקת כוח האדם הפדגוגי; רשויות מקומיות, שמספקות את התשתית הפיזית – למשל, מקום לימוד – וממנות מנהלים מקומיים (“מנהלי השכלה”); תפקיד דומה לרשויות המקומיות ממלאים מוסדות חסות הנוער, כאשר התכנית פועלת במסגרתם; הגורם השלישי הוא הקבלן הזוכה במכרז להפעלת התכנית, שהוא המעסיק הישיר של המורות והמנחות המועסקות בתכנית, כ-1,500 מורות וכ-60 מנחות.

משרד החינוך מפרסם מכרז לבחירת הקבלן הפדגוגי אחת לכמה שנים. התכנית הוצאה למכרז לראשונה בשנת 2000, ומאז ועד למכרז האחרון, עד לסוף שנת הלימודים תשע”ב, הקבלן שהפעיל את התכנית היה החברה למתנ”סים. במכרז האחרון, שפורסם בחודש מרס 2012, זכתה רשת עתיד, המפעילה את התכנית החל משנת הלימודים תשע”ג ועד היום.

תנאי ההעסקה של המורים בתכנית נקבעים על ידי משרד החינוך, ומהווים חלק מדרישות המכרז. מאז המכרז הראשון ועד למכרז לפני האחרון (פורסם ב-2009) המורים הועסקו אך ורק בשעות “אפקטיביות”. כלומר, מורים קיבלו שכר לפי שעה וקיבלו שכר רק על שעות שעבדו בפועל (“ביצעו”, בטרמינולוגיה המקובלת במשרד החינוך ואצל הקבלן). מורים לא קיבלו שכר בחופשות חגים ובזמן חופשת הקיץ, וחמור מכך, אף במקרים בהם שיעורים בוטלו, בין אם בגלל אי הגעה של תלמיד לשיעור, או בגלל החלטה של ההנהלה. השכר עצמו היה נמוך באופן משמעותי, אפילו בהשוואה לשכר המקובל במערכת החינוך הפורמלי. כל המורים הועסקו על ידי הקבלן בחוזים אישיים.

הבעיה הגדולה ביותר בתנאי ההעסקה הייתה חוסר הביטחון התעסוקתי ואי היציבות הכלכלית. תנודתיות במספר התלמידים הלומדים ואפילו שינויים פדגוגיים (כמו למשל, החלטה על העברת משקל ממקצוע לימוד אחד למקצוע אחר) גרמה לתנודתיות בהיקפי ההעסקה של מורים, ובשל כך, כמובן, לתנודתיות בשכרם החודשי. לא היה כל מנגנון שהבטיח למורה העסקה בשנה הבאה, ואפילו לא הייתה התחייבות להעסקה עד לסוף השנה. לא היה כל מנגנון שהגדיר הליכי פיטורים. תנאים אלו היו הגורם המרכזי ליציאתם של המורים והמנחים בתכנית היל”ה למאבק על תנאי העסקתם.

כשהחלטנו, המורות והמנחות בתכנית, להתאגד ולפעול לשיפור תנאי העסקתנו, הקמנו ועד והצטרפנו לארגון העובדים “כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי”. פתחנו במאבק שנמשך כ-3 שנים, ומול שני מעסיקים שונים. התחלנו את המאבק כאשר הקבלן היה החברה למתנ”סים. משא ומתן זה התקדם באטיות רבה, בראש ובראשונה בגלל סירובה של החברה למתנ”סים להגיע להסכם עם העובדים. לכן נאלצנו, בתקופה זו, לקיים כעשר שביתות. תוך כדי המשא ומתן משרד החינוך יצא בשנת 2012 במכרז חדש (“מכרז 2012”), שכתוצאה מהלחץ שיצר מאבק העובדים שיפר בצורה משמעותית את תנאי ההעסקה של העובדים בתכנית, מורים ומנחים. השיפורים כללו העלאת שכר משמעותית, הוספת מדרגות שכר וקרן השתלמות. אבל השינוי המשמעותי ביותר היה, לראשונה בתולדות התכנית, העסקה במשרה של מורים.

שינוי זה הוא דבר שיש להסבירו. כאמור, עד למכרז 2012 מורים הועסקו רק בשעות אפקטיביות. מכרז 2012 הוסיף אופן העסקה במשרה. למורה המועסק במשרה מוגדר אחוז המשרה בה הוא מועסק בתחילת שנת הלימודים, והוא מועסק, ומקבל שכר, לפי אחוז משרה זה 12 חודשים בשנה, גם בזמן חופשות. אולם, הדגש הוא על “הוסיף” – עדיין נשארה העסקה בשעות אפקטיביות. משרד החינוך, שרוצה לשמור על מה שהוא מכנה “גמישות ניהולית” בכל מחיר, קבע כי מתוך סך כך שעות ההוראה המוקצות לתכנית היל”ה לשנת לימודים אחת, החלק של שעות הוראה הנעשות במשרה לא יעלה על 70%. לכן לפחות 30% מסך שעות ההוראה השנתיות נעשה בשעות אפקטיביות. לכן, במקביל לכך שחלקם של המורים עובדים במשרה, עדיין יש מספר לא מבוטל של מורים המועסקים בשעות אפקטיביות בלבד.

לאחר שנבחר מפעיל חדש לתכנית, רשת “עתיד”, התחלנו במשא ומתן חדש עמם. משא ומתן זה הביא, בסופו של דבר, לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי, בחודש ינואר 2013. ההסכם הקיבוצי הוסיף, אמנם, מספר לא גדול של שיפורים כלכליים, אבל החשיבות הגדולה של ההסכם היא בשיפור הביטחון התעסוקתי של העובדים בתכנית. ההסכם מגדיר מחויבות של “עתיד” לשמור על היקף ההעסקה של מורים משנה לשנה, ומגדיר הליכי פיטורים מסודרים המגנים יותר טוב על העובד.

המצב כיום (2014)

רשת “עתיד” ממשיכה, זו השנה השנייה, להפעיל את התכנית. למרות ההסכם הקיבוצי שנחתם עמם, עתיד מפרים באופן שיטתי את ההסכם, למרות התראות חוזרות ונשנות של ועד העובדים. כרגע ישנם כמה מקרים הנמצאים בשלבים שונים של דיונים בבתי הדין לעבודה. כרגע, לקראת סוף שנת הלימודים תשע”ד, קיים חשש כי “עתיד” לא יעמדו בהתחייבותם לשמור על היקפי ההעסקה של המורים ביחס לשנה הקודמת, כמתחייב מההסכם.