הפרטת מערכת החינוך ומאבקי עובדים של מורים בארצות הברית

Monday 2 כMay, 2016

רשמים ממפגש עם ארגון המורים האמריקאי

במהלך אפריל 2016 משלחת של פעילים חברתיים מתחום החינוך שאורגנה על ידי המכללה החברתית כלכלית נפגשה לסדנה משותפת עם נציגי ארגון המורים האמריקאי, ה־AFT. בביקור, שהתקיים בארצות הברית, השתתפה גם טלילה אילון, מורה בתכנית היל”ה וחברה בוועד העובדים של התכנית. הנה רשמיה מהביקור.


הרושם הראשון העולה מהמפגש עם ארגון המורים האמריקאי – American Federation of Teachers (AFT) – הוא הגודל והעצמה שלו. ארגון המורים האמריקאי הוא בעצם פדרציה של אירגוני מורים במדינות השונות ובערים הגדולות בכל מדינה (ישנו ארגון מורים נפרד לאזורים הכפריים) שמאגדים לא רק מורים, אלא גם את שאר העובדים הקשורים למערכת החינוך, כמו, למשל, אחיות ועובדים נוספים. אנחנו נפגשנו עם נציגים מארגוני המורים של ניו יורק – United Federation of Teachers, ושל פילדלפיה – Philadelphia Federation of Teachers.

הנושא העיקרי בו עסקה המשלחת שלנו היה מאבקם של ארגוני המורים בתהליך ההפרטה שעובר על מערכת החינוך בארה”ב. הנושא השני היה מעורבותו של ארגון המורים האמריקאי בבחירות לנשיאות, בעקבות החלטת הארגון לתמוך בהילרי קלינטון למועמדות המפלגה הדמוקרטית ולנשיאות.

אחד הביטויים של ההפרטה במערכת החינוך האמריקאית הוא יצירת סוג חדש של בית ספר, שנקרא Charter School. בתי ספר מסוג זה ממומנים מכספי משלם המסים, אבל מנוהלים על ידי גופים פרטיים ולא על ידי מערכת החינוך הציבורית. למרבה האירוניה, הרעיון להקמתם של בתי ספר אלה פותח דווקא על ידי נשיא ארגון המורים האמריקאי בזמנו, אלברט שנקר, שביקש להקים בית ספר ניסויי, עם מרב החופש לצוות החינוכי לקבוע את מדיניות בית הספר, במטרה להשיג הצלחה מרבית.

הרעיון המקורי כבר מזמן נשכח, וכעת מערכת החינוך הציבורי נאבקת בתופעה זו של בתי ספר שממומנים מכספי משלם המסים, אך מנוהלים על ידי גופים פרטיים, שאין עליהם פיקוח ממשלתי מלבד בדיקה הנערכת מידי חמש שנים כדי לקבוע אם לחדש את רישיון בית הספר. טענה חמורה נוספת המועלית נגד בתי ספר אלה היא שהמימון שלהם בא על חשבון בתי הספר הציבוריים הנפגעים מכך קשות (ראו, למשל, מאמר זה). בנוסף, למרות שבתי ספר אלה מקבלים מימון ציבורי ומחויבים לקבל כל מי שפונה אליהם, התפתחו שיטות שונות שהופכות את בתי הספר האלה לסלקטיביים, שגם פולטים מתוכם תלמידים העלולים לפגוע במדדי ההצלחה שלהם.

תלמידים והורים של בית ספר ציבורי מפגינים נגד קיצוצי תקציב

תלמידים והורים של בית ספר ציבורי מפגינים נגד קיצוצי תקציב לטובת Charter Schools

כאשר בוחנים בתי ספר אלה בהיבט של יחסי העבודה מתברר שמרבית המורים בהם אינם מאוגדים ובמקרים רבים ההנהלות מתנגדות להתארגנות המורים. בנוסף, מכיוון שאין על בתי ספר אלה פיקוח, הם חופשיים להעסיק כמורים גם כאלה שלא הוסמכו להוראה בבית ספר יסודי או תיכון, כמו למשל סטודנטים או אנשי אקדמיה, ולשלם להם ולפטרם כראות עיני ההנהלה.

ארגון המורים, שהתעלם מהתופעה הפגומה הזו בתחילת דרכה, התעורר באיחור כדי לגלות שהיא גדולה מידי מכדי שאפשר יהיה להמשיך ולהתעלם ממנה ועכשיו משקיע משאבים רבים בניסיון לאגד את המורים בבתי ספר אלה. מאחר ומדובר בארגון עצום ועתיר משאבים, יש באפשרותו להעסיק מארגני עובדים במשרות מלאות. כל מי שפגשנו בסיור למעשה בנה או בונה קריירה בתחום זה.

מה שהרשים אותי במיוחד היה רמת המקצועיות של העוסקים במלאכה. תהליך ארגון מקום עבודה מוגדר ומובנה, עם שלבים וקריטריונים ברורים שנבדקים לאורך כל התהליך, החל משלב ההחלטה על ההתארגנות ועד לחתימה על הסכם קיבוצי וגם אחר כך. במהלך ההיכרות עם תהליך זה לא יכולתי שלא להתפעל עוד יותר מההצלחה של התארגנות מורות היל”ה, לאור העובדה שמובילי ההתארגנות למעשה למדו איך להקים ולהוביל אותה תוך כדי עשייה. אמנם קיבלנו תמיכה מקצועית ומקיפה מכוח לעובדים לאורך כל הדרך, אבל רמת המקצועיות והניסיון הנצבר שהוצגו לנו בניו יורק בהחלט יכולים לשמש דוגמה לדרך מקצועית ואיכותית בה התארגנות עובדים יכולה להתנהל.

תחום נוסף שמפותח מאוד בפעילות של מארגני העובדים שם, ושיכול לתרום גם לנו, הוא תחום שיתופי הפעולה עם ארגונים וגופים שונים בקהילה שבה פועל בית הספר – לדוגמה, ועד הורים פעיל, שאפילו מקבל משרד בבית הספר וממנה מתוכו נציג שנוכח בבית הספר ודואג לפתח את קשרי בית הספר והקהילה. בבתי ספר בשכונות מהגרים ארגון המורים מספק להורי התלמידים מסגרות לימוד והעשרה ואפילו שרותי בריאות בבית הספר. שיתופי פעולה מסוג כזה מבטיחים שההורים יעמדו לצד המורים גם, למשל, במקרה שהמורים יאלצו לנקוט בעיצומים. דוגמה נוספת של שיתוף פעולה לטובת בתי ספר הוא שיתוף פעולה עם מנהיגי דת, יהודים, נוצרים ומוסלמים, יחד עם תושבים בשכונות המוחלשות בהן נמצאים בתי הספר, לטובת הקהילה ובית הספר. לדעתי, המסר החשוב ביותר של התארגנויות אלה היא התמקדות במטרה המשותפת שכולם מסכימים עליה, והסכמה לא לגעת בנושאים השנויים במחלוקת, שאינם רלוונטיים למאבק אותו מנהלים ארגונים אלה ביחד. עם דוגמה מרשימה של שיתוף פעולה כזה נפגשנו בבית הכנסת הרפורמי של פילדלפיה – רודף שלום.

מפגש של חברי המשלחת עם נציגי ה-AFT וחברות ועד ההורים בבית ספר בצ'יינה טאון בניו יורק.

מפגש של חברי המשלחת עם נציגי ה-AFT וחברות ועד ההורים בבית ספר בצ’יינה טאון בניו יורק.

במסגרת התמיכה של ארגון המורים בהילרי קלינטון הצטרפנו לפעילי בחירות שערכו ביקורי בית אצל תומכים פוטנציאלים שלה, בשכונות של שחורים, לא רחוק מהמרכז ה”לבן” והמטופח של פילדלפיה. אני חייבת להודות שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי כשמצאתי את עצמי בשכונת עוני של 100% שחורים הייתה אם בכלל מותר ללבנים להסתובב במקום כזה. המלווה המקומית שלי, שהייתה בעצמה שחורה, הרגיעה אותי והסבירה שאילו היה מסוכן שם היא הייתה קולטת את זה מיד ומסתלקת יחד אתי. חוויה זו, שהייתה מטלטלת למדי, המחישה עד כמה החברה האמריקאית עדיין מקוטבת על פי צבע עור וארץ מוצא ועד כמה הפערים בין עשירים לעניים עצומים, בניגוד לטענות אודות שוויון ההזדמנויות והשגשוג לכאורה המושמעות על ידי תומכי הקפיטליזם.

אחת הפגישות החשובות שקיימנו בביקור הייתה מפגש עם נשיאת ארגון המורים האמריקאי, רנדי ווינגרטן, שיחד עם המכללה החברתית כלכלית בארץ יזמה משלחת זו. רנדי, כמו גם פעילים בכירים אחרים בארגון שפגשנו במהלך הביקור, סיימה את הפגישה איתנו בבקשה תקיפה כי נמשיך לפעול למען צדק חברתי בישראל, תוך הבטחה כי תעקוב אחרינו ואחר פעילותנו.

המפגש עם אנשי המקצוע בתחום התארגנויות עובדים, עתירי הניסיון ולמודי מאבקים והצלחות, חיזק את התפיסה שלי כי מאבק עובדים מוצלח יתכן רק כאשר מרבית העובדים בארגון שותפים בו ומחויבים אליו, וכי מובילי המאבק יכולים וצריכים לדרוש מחויבות זו.

ללא ספק, האפשרות לבקר באמריקה בדרך זו, המחישה עד כמה התדמית שלה כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שגויה, ועד כמה הקפיטליזם הקיצוני שלה משמר ומנציח עוולות ישנות. אפשר לומר שבביקור זה למדנו בעיקר מה אסור שיקרה אצלנו: הפרטה פרועה וחסרת אחריות של מערכת החינוך, במקום חיזוק ושיפור המערכת הציבורית הקיימת.

טלילה אילון, 2/5/2016

אפשרות התגובות סגורה.