שעות אפקטיביות והפרות ההסכם הקיבוצי בתכנית היל”ה

Sunday 27 כApr, 2014

השבוע יתקיים דיון ראשון בבקשת צד שהגיש ועד המורות והמנחות של תכנית היל”ה, יחד עם “כוח לעובדים”, נגד הקבלן המפעיל את תכנית היל”ה, חברת “עתיד”, ונגד משרד החינוך.

הבקשה עוסקת בהפרה של סעיף אחד בהסכם הקיבוצי (מינואר 2013), סעיף המחייב את הקבלן להעסיק בחלקיות משרה, כל מורה המועסק בהיקף של 9 שעות שבועיות (ש”ש) או יותר (ולא ב”שעות אפקטיביות”).

להפרתו של סעיף זה יש משמעות חשובה ועקרונית, הרבה מעבר להיבט הטכני גרידא של “הפרת סעיף בהסכם”. כדי להבין מדוע אנו רואים בדרישה לקיום סעיף זה דבר כל כך מהותי, צריך לעצור לרגע, להבהיר כמה מושגים, ולסקור בקצרה את ההיסטוריה של תנאי העבודה בתכנית. (ההסבר אולי מורכב, וכולל פרטים טכניים רבים, אולם הוא נחוץ. זהו בדיוק הנשק של הביורוקרטיה – אל תתנו לזה להכניע אתכם.)

רקע היסטורי

העסקה ב”שעות אפקטיביות” היא צורת ההעסקה שהייתה קיימת בתכנית היל”ה מאז ומתמיד. מאחורי מושג זה, שהשימוש בו נפוץ בעיקר במערכת החינוך, עומד דבר מאד פשוט – מי שמועסק ב”שעות אפקטיביות” מקבל שכר רק עבור שעה שבוצעה בפועל. במילים פשוטות: מורים המועסקים בשעות אפקטיביות לא מקבלים שכר בזמן חופשות וחגים (כי בתקופות אלה הם לא עובדים), והם גם לא מקבלים שכר עבור שעות שהיו אמורות להתבצע, אך לא בוצעו מכל סיבה שהיא (למשל, אם מרכז הלימוד הוציא את התלמידים לטיול, או שתלמידים לא הגיעו בשל מחלה, או סתם כי לא קמו בבוקר).

מורים בתכנית היל”ה הועסקו באופן זה לפחות מאז שנת 2000, בה החלה התכנית להיות מופעלת באמצעות מכרז. לאורך שנים ארוכות מורים מסורים ספגו את התנאים הפוגעניים, ספגו את הפגיעה הכלכלית כאשר תלמיד לא קם בבוקר, סבלו מהיעדר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יציבות כלכלית. כמובן שדברים אלו, יחד עם ה”זמניות” של העסקה בשעות אפקטיביות, גורמים גם לפגיעה בתחושת הערך העצמי ובמעמד המקצועי של המורים.

אחת התוצאות החשובות של מאבק מורות היל”ה הייתה החלטת משרד החינוך, שבאה לידי ביטוי במכרז האחרון שפורסם לפני שנתיים, בחודש מרץ 2012, להוסיף, לראשונה בתולדות התכנית, העסקה במשרה (אבל לצד ההעסקה בשעות אפקטיביות, שעדיין קיימת). משרד החינוך קבע כי יהיו שני אופנים של העסקה: האחד, שעות אפקטיביות, והשני, העסקה במשרה. למורה שיועסק במשרה ייקבע, בתחילת שנת הלימודים, אחוז משרה, והוא יקבל שכר קבוע מידי חודש בחודשו, שניים עשר חודשים בשנה.

הגדרת משרד החינוך למשרה

משרד החינוך, מסמך ההבהרות למכרז

עם זאת, משרד החינוך, שרוצה לשמור על “גמישות ניהולית”1, קבע כי מתוך סל השעות השנתי שמוקצה לתכנית (כ-700 אלף שעות), מכסת השעות האפקטיביות תהיה לפחות 30%. מכאן שלא כל המורים בתכנית היל”ה מועסקים במשרה, ונוצרו, למעשה, שתי קבוצות של מורים, שעובדים בתנאי העסקה שונים. בקבוצה הראשונה נמצאים מורים המועסקים ב-8 ש”ש או פחות, מועסקים רק בשעות אפקטיביות, ומעמדם נשאר, פחות או יותר, כפי שהיה לפני המכרז האחרון. בקבוצה השנייה נמצאים מורים שהיקף העסקתם הוא 9 ש”ש ומעלה. מורים המשתייכים לקבוצה השנייה יועסקו במשרה, שהיקפה יהיה לפחות 9 ש”ש; אך כל שעה בהיקף העסקתם, שהיא מעל להיקף משרתם, תהיה אפקטיבית.2

צורות העסקה אלה מוגדרות במכרז ומעוגנות, במפורש, בהסכם הקיבוצי. לאורך כל תהליך החשיבה בו הגדרנו את דרישותינו להסכם הקיבוצי, ותוך כדי המשא ומתן עם “עתיד”, היה לנו ברור שנדרוש העסקה במשרה לכל המורים. הסיבה הברורה ביותר היא תנאי ההעסקה – העסקה במשרה מעניקה בטחון תעסוקתי, מבטיחה הכנסה יציבה לאורך כל השנה, ומקנה שקט נפשי. אבל העסקה במשרה הייתה חשובה לנו מאד גם בגלל ההיבטים המקצועיים: מורה בתכנית היל”ה, כמו כל מורה אחר, הוא איש מקצוע, שואף להתקדם מבחינה מקצועית ורוצה לבנות את עתידו המקצועי בתכנית. כדי שאפשר יהיה לחשוב על עתיד מקצועי, על קריירה, על התמחות (והוראה בתכנית היל”ה היא פרופסיה בפני עצמה) – צריך קודם כל יציבות תעסוקתית. בלי זה אי אפשר לחשוב על אופק תעסוקתי, בלי  זה אי אפשר לחשוב על בניית קריירה מקצועית.

כשנשאנו ונתנו עם “עתיד”, תנאי המכרז כבר הכתיבו שלא תהיה העסקה במשרה לכל מורה ומורה. נאלצנו לקבל זאת, אבל עמדנו על כך שיחד עם זאת, כמה שיותר מורים יועסקו במשרה. מנגד, לא הסכמנו לקבל אפשרות בה מורה יועסק בהיקף העסקה גבוה, שיכלול אך ורק שעות אפקטיביות. דבר זה, המתאים, אולי, לעובדים זמניים, הוא, קודם כל, לא ראוי בעינינו מהבחינה המקצועית.

התוצאה הייתה מספר סעיפים בהסכם העוסקים בהרכב ההעסקה של מורים בתכנית. סעיף אחד, בעל אופי כללי, אומר כי “עתיד” תפעל ככל שביכולתה להביא לכך שסך שעות ההוראה במשרה יהיה קרוב ככל שניתן ל-70% מסך שעות ההוראה. כלומר, עתיד תעשה את המקסימום כדי שהחלק של שעות המשרה יהיה המקסימום האפשרי.

סעיף נוסף קובע, כי מרגע שנקבע למורה אחוז משרה מסוים, לא ניתן להקטין אחוז זה. זאת בניגוד לשעות אפקטיביות, שניתן, על פי הצורך, להוסיף או להוריד (אם כי ההסכם מקנה הגנות גם על היקפי העסקה בשעות אפקטיביות).3

סעיף אחר קובע במפורש כי החל משנת הלימודים תשע”ד לא יהיה ניתן להעסיק מורה בהיקף של 9 ש”ש ומעלה, בלי חלק משרתי (שהוא, לכל הפחות, 9 ש”ש).4

סעיף 5.7 בהסכם הקיבוצי

סעיף 5.7 בהסכם הקיבוצי

לכאורה, סעיף זה מנוסח בשפה פשוטה וברורה, שאינה מותירה מקום לכל פרשנות. מורה מועסק ב-9 ש”ש, או ביותר? “עתיד” מחויבת להעסיקו במשרה.

אולם המצב בשטח שונה, וזהו הרקע לבקשת הצד.

הרקע לתביעה

למרות שההסכם מחייב, באופן מפורש וברור, כי בכל מקרה בו מורה מועסק בהיקף שהוא 9 שעות שבועיות או יותר, הוא יועסק במשרה, מתברר כי יש לא מעט מורים שעתיד מעסיקים אותם בהיקפי העסקה שהם 9 ש”ש או יותר, אבל רק בשעות אפקטיביות.

לא ברור מדוע “עתיד” מרשים לעצמם להפר, במכוון וביודעין, סעיף זה. אפשר לשער שזה קשור לרצון העז שלהם לשמור על “גמישות ניהולית” היכן שאפשר (כי אז הם לא יהיו “כבולים”  להיקף משרה שהם יהיו מחוייבים לשמור עליו), זה קשור אולי למגבלה שמשרד החינוך מטיל על כמות השעות המשרתיות, דבר שהופך אותן למצרך יקר, ואולי אפילו “עתיד” משתמשים בשיטת המקל והגזר הישנה והטובה, כאשר העסקה במשרה משמשת כ”גזר”.

כמובן שאף אחד מדברים אלה לא מצדיק את הפרת ההסכם.

בתחילת חודש ינואר האחרון פנינו לעתיד עם מקרה של מורה מסוימת, המועסקת בכ-13 ש”ש, שכולן אפקטיביות. עתיד כלל לא טרחו להגיב לפניה שלנו, וגם לא לתזכורות ששלחנו בעקבותיה. רק לאחר מכתב מאת עורך הדין של הוועד, שפנה ליועץ המשפטי של “עתיד” לקראת סוף פברואר, קיבלנו תגובה ראשונה. אם ציפינו שהתגובה תהיה לפחות, עניינית, הרי שהתבדינו. התגובה התעלמה לחלוטין מעצם הפרת ההסכם. במקום זאת, בלוליינות משפטית, ניסה אותו יועץ משפטי לטעון כי המורה אשמה, מאחר והיא אינה מורה מספיק טובה, ולכן, כמובן, מותר ל”עתיד” לחרוג מחובתם על פי ההסכם.

חוסר ההתייחסות של “עתיד”, וניסיונותיהם לחמוק מאחריות לקיום ההסכם תוך כדי הכפשת שמה של מורה ותיקה ומסורה, הגדישו את הסאה. לכן הגשנו את בקשת הצד, ודיון ראשון בה יתקיים ביום רביעי הקרוב, 30/4, בשעה שלוש אחר הצהריים בבית הדין לעבודה בירושלים. הבקשה הוגשה גם נגד משרד החינוך, כגורם הרוכש את שירותי הקבלן, כגורם שקבע את הבסיס של תנאי ההעסקה (באמצעות המכרז), וכמי שאמור לפקח על אכיפתם.

עוד על השעות האפקטיביות

העסקה בהיקפי העסקה גבוהים, אך בשעות אפקטיביות בלבד, אינה הבעיה היחידה הקשורה לשעות אפקטיביות. מחלוקת נוספת שקיימת בין נציגות העובדים לבין “עתיד” היא לגבי מעמד השעות האפקטיביות במקרה בו מורה מועסק בהעסקה המשלבת חלקיות משרה יחד עם שעות אפקטיביות. כפי שהסברתי לעיל, מצב זה שכיח ביותר בתכנית. אם למשל, צריך מורה לאנגלית בהיקף של 18 ש”ש, אבל יש רק 10 ש”ש במשרה שניתן להקצות לה, המורה תעבוד במשרה בת 10 ש”ש, ויתר 8 השעות תהיינה אפקטיביות. חשוב להבין כי מורים עובדים בצורה כזו באופן קבוע לאורך כל השנה. לא מדובר בתוספת שעות תגבור, או בתוספת זמנית אחרת – מדובר בשעות הוראה הנעשות בימים ובשעות קבועים, לאורך תקופה משמעותית, אבל מוגדרות כ”שעות אפקטיביות”. זוהי תוצאה מלאכותית של החלטת משרד החינוך להגביל את מספר שעות המשרה, וכתוצאה מכך, מבחינה טכנית לחלוטין, אין ברירה אלא להרכיב את מבנה ההעסקה של מורים רבים משני סוגי השעות.

למרות זאת, עד היום “עתיד” מסרבים להכיר בקביעות של ההעסקה בשעות אפקטיביות, גם במקרים של מורים שמועסקים במערכת שעות קבועה הכוללת שעות אפקטיביות. כתוצאה מחוסר ההכרה זה, “עתיד” טוענים כי שעות אפקטיביות הן, תמיד, שעות נוספות, שאינן נושאות עמן זכויות סוציאליות. מבחינתם, שעות אפקטיביות (הנעשות בנוסף למשרה) אינן מזכות בצבירת ימי מחלה וימי חופשה, ואינן מזכות בתשלום דמי חגים (תשלום עבור יום עבודה שהתבטל עקב חג).

מחלוקת זו אינה תאורטית בלבד. אנו מכירים מקרים לא מעטים של מורות שזכויותיהן מופרות על רקע זה. ביניהן מורות שנעדרו מעבודתן עקב מחלה, אבל “עתיד” לא משלמים להן תשלום ימי מחלה; מורות ששעות עבודה שלהן, שנפלו על ימי חג, בוטלו אבל “עתיד” מסרבת לשלם להן דמי חגים; ומקרים נוספים.

אנו גאים בתוצאות המאבק שלנו, מאבק שניהלנו במשך כשלוש שנים, מול שני מעסיקים שונים, ובעקיפין גם מול משרד החינוך. המאבק הביא לשיפורים משמעותיים בתנאי ההעסקה של המורות והמנחות בתכנית היל”ה, גם בתנאי השכר, אבל הדבר שהיינו גאים בו יותר מכל הוא השינוי התפיסתי שהצלחנו לחולל, ושגרם למשרד החינוך להכניס, לראשונה, העסקה במשרה לתכנית היל”ה. אנו גאים בהסכם הקיבוצי עליו חתמנו עם “עתיד”, שעיגן את הביטחון התעסוקתי של המורות והמנחות בתכנית היל”ה. הצלחנו למגר, לפחות חלקית, את צורת ההעסקה הפוגענית בשעות אפקטיביות.

אולם נראה כי המערכת לא מוותרת בקלות, וה־”גמישות הניהולית” היא עבורה עדיין “ערך” חשוב.  הניסיון להעסיק מורים רק בשעות אפקטיביות, גם כאשר זה בברור מנוגד להסכם הקיבוצי, הוא  ביטוי ישיר לכך.

אנחנו נמשיך להיאבק על קיום ההסכם ותנאי ההעסקה שלנו, ועל המעמד המקצועי שלנו. שני הדברים כרוכים זה בזה, ולא ניתן להפרידם. אם עתיד לא יתעשתו ויחדלו מההפרות הסיטונאיות של ההסכם, נאלץ להמשיך לפעול נגדם בכל האמצעיים החוקיים העומדים לרשותנו.



הערות

[1] מעט על הגמישות הניהולית ורמת המחוייבות שמשרד החינוך דורש מעצמו (ובלית ברירה גם מהמורים), ניתן לקרוא בקישור זה.

[2] דוגמה תעזור להבהיר זאת: נתבונן במורה הנדרש ללמד בהיקף של 15 ש”ש; הקבלן מחויב להעסיק אותו במשרה שהיא לפחות 9 ש”ש. לכן מורה כזה יכול לעבוד במשרה של 9 ש”ש ובנוסף ב-6 ש”ש אפקטיביות; או במשרה שהיא 15 ש”ש; או בכל הרכב אחר, כמו למשל משרה בת 12 ש”ש ועוד 3 ש”ש אפקטיביות). גם בתלוש השכר של מורים אלה מופיעים שני מרכיבים שונים: תשלום עבור אחוז המשרה, אותו מקבלים לאורך כל השנה; ותשלום נפרד עבור השעות האפקטיביות שלימד המורה באותו חודש.

[3] “מגבלה” זו, החלה על העסקה במשרה, פועלת, לעתים, לרעת המורים, מאחר והדרגים הניהוליים לא ימהרו לתת משרה למורה, כדי לשמור לעצמם את ה־”גמישות הניהולית” (במילים אחרות, את היכולת לצמצם היקפי העסקה של מורים כל אימת שהדרג הניהולי רוצה בכך).

[4] מאחר ובזמן בו התנהל המשא ומתן כבר נוצרו בשטח מצבים בהם מורים הועסקו בהיקפים גבוהים אבל בשעות אפקטיביות בלבד, הוחלט כי הסעיף ייושם מהשנה שתתחיל לאחר חתימת ההסכם.

עמית רמון, 27/4/2014

4 תגובות »

ניר:

האם התשלום עבור שעה אפקטיבית גבוה יותר מעבור שעה רגילה? (לא מורה בתוכנית אך הוצע לי לעבוד בשליש משרה בשעות אפקטיביות. סרבתי לכך).

27 בApril, 2014 | 6:02 pm
עמית:

בחישוב פר-שעה של השכר החודשי, השכר בשעה אפקטיבית גבוה יותר. אבל בראייה רחבה, כשמחשבים הכנסה שנתית, יש עדיפות לעבודה במשרה (התשלום בזמן חופשות מאזן את השכר הגבוה יותר פר-שעה, ואף מוסיף עליו).

27 בApril, 2014 | 6:16 pm
אייל:

למה אי-אפשר לטעון משפטית, גם בלי שום קשר להסכם הקיבוצי, שחלה חובת תשלום דמי חגים גם לגבי ‘שעות אפקטיביות’? להבנתי החוק מחייב זאת, אם כי לא התעמקתי בנושא.

27 בApril, 2014 | 11:25 pm
עמית:

זה בדיוק מה שאנחנו טוענים. אבל “עתיד” טוענים, בצורה מתחכמת, שמרגע ששמורה עובד במשרה (לא משנה באיזה אחוז), השעות האפקטיביות שהוא עובד בנוסף למשרה נחשבות ל-“שעות נוספות”, ולכן אינן מזכות בדמי חגים (או בזכויות סוציאליות אחרות).

ברור שזו התחכמות – לפי החוק והפסיקה שעות נחשבות “נוספות” רק מעבר למשרה מלאה, ושעות כאלה אכן לא מזכות בדמי חגים. זהו בברור לא המצב בהיל”ה – מורה בהיל”ה יכול לעבוד, למשל, ב-50% משרה, ובנוסף בעוד 6 שעות שבועיות אפקטיביות, באופן קבוע כל השנה. “עתיד” מנסים לנצל את המצב הייחודי של צורת ההעסקה בהיל”ה, בו יש שני “סוגי” שעות, וטוענים שמרגע שלמורה יש אחוז משרה, כל שעה אפקטיבית שהוא עובד היא “שעה נוספת”.

אם לא תהיה ברירה, נצטרך להביא גם את הסוגיה הזו לפתחו של בית הדין.

28 בApril, 2014 | 6:41 am