הפרטת מערכת החינוך ומאבקי עובדים של מורים בארצות הברית

Monday 2 בMay, 2016

רשמים ממפגש עם ארגון המורים האמריקאי

במהלך אפריל 2016 משלחת של פעילים חברתיים מתחום החינוך שאורגנה על ידי המכללה החברתית כלכלית נפגשה לסדנה משותפת עם נציגי ארגון המורים האמריקאי, ה־AFT. בביקור, שהתקיים בארצות הברית, השתתפה גם טלילה אילון, מורה בתכנית היל”ה וחברה בוועד העובדים של התכנית. הנה רשמיה מהביקור.


הרושם הראשון העולה מהמפגש עם ארגון המורים האמריקאי – American Federation of Teachers (AFT) – הוא הגודל והעצמה שלו. ארגון המורים האמריקאי הוא בעצם פדרציה של אירגוני מורים במדינות השונות ובערים הגדולות בכל מדינה (ישנו ארגון מורים נפרד לאזורים הכפריים) שמאגדים לא רק מורים, אלא גם את שאר העובדים הקשורים למערכת החינוך, כמו, למשל, אחיות ועובדים נוספים. אנחנו נפגשנו עם נציגים מארגוני המורים של ניו יורק – United Federation of Teachers, ושל פילדלפיה – Philadelphia Federation of Teachers.

הנושא העיקרי בו עסקה המשלחת שלנו היה מאבקם של ארגוני המורים בתהליך ההפרטה שעובר על מערכת החינוך בארה”ב. הנושא השני היה מעורבותו של ארגון המורים האמריקאי בבחירות לנשיאות, בעקבות החלטת הארגון לתמוך בהילרי קלינטון למועמדות המפלגה הדמוקרטית ולנשיאות.

אחד הביטויים של ההפרטה במערכת החינוך האמריקאית הוא יצירת סוג חדש של בית ספר, שנקרא Charter School. בתי ספר מסוג זה ממומנים מכספי משלם המסים, אבל מנוהלים על ידי גופים פרטיים ולא על ידי מערכת החינוך הציבורית. למרבה האירוניה, הרעיון להקמתם של בתי ספר אלה פותח דווקא על ידי נשיא ארגון המורים האמריקאי בזמנו, אלברט שנקר, שביקש להקים בית ספר ניסויי, עם מרב החופש לצוות החינוכי לקבוע את מדיניות בית הספר, במטרה להשיג הצלחה מרבית.

הרעיון המקורי כבר מזמן נשכח, וכעת מערכת החינוך הציבורי נאבקת בתופעה זו של בתי ספר שממומנים מכספי משלם המסים, אך מנוהלים על ידי גופים פרטיים, שאין עליהם פיקוח ממשלתי מלבד בדיקה הנערכת מידי חמש שנים כדי לקבוע אם לחדש את רישיון בית הספר. טענה חמורה נוספת המועלית נגד בתי ספר אלה היא שהמימון שלהם בא על חשבון בתי הספר הציבוריים הנפגעים מכך קשות (ראו, למשל, מאמר זה). בנוסף, למרות שבתי ספר אלה מקבלים מימון ציבורי ומחויבים לקבל כל מי שפונה אליהם, התפתחו שיטות שונות שהופכות את בתי הספר האלה לסלקטיביים, שגם פולטים מתוכם תלמידים העלולים לפגוע במדדי ההצלחה שלהם.

תלמידים והורים של בית ספר ציבורי מפגינים נגד קיצוצי תקציב

תלמידים והורים של בית ספר ציבורי מפגינים נגד קיצוצי תקציב לטובת Charter Schools

כאשר בוחנים בתי ספר אלה בהיבט של יחסי העבודה מתברר שמרבית המורים בהם אינם מאוגדים ובמקרים רבים ההנהלות מתנגדות להתארגנות המורים. בנוסף, מכיוון שאין על בתי ספר אלה פיקוח, הם חופשיים להעסיק כמורים גם כאלה שלא הוסמכו להוראה בבית ספר יסודי או תיכון, כמו למשל סטודנטים או אנשי אקדמיה, ולשלם להם ולפטרם כראות עיני ההנהלה.

ארגון המורים, שהתעלם מהתופעה הפגומה הזו בתחילת דרכה, התעורר באיחור כדי לגלות שהיא גדולה מידי מכדי שאפשר יהיה להמשיך ולהתעלם ממנה ועכשיו משקיע משאבים רבים בניסיון לאגד את המורים בבתי ספר אלה. מאחר ומדובר בארגון עצום ועתיר משאבים, יש באפשרותו להעסיק מארגני עובדים במשרות מלאות. כל מי שפגשנו בסיור למעשה בנה או בונה קריירה בתחום זה.

מה שהרשים אותי במיוחד היה רמת המקצועיות של העוסקים במלאכה. תהליך ארגון מקום עבודה מוגדר ומובנה, עם שלבים וקריטריונים ברורים שנבדקים לאורך כל התהליך, החל משלב ההחלטה על ההתארגנות ועד לחתימה על הסכם קיבוצי וגם אחר כך. במהלך ההיכרות עם תהליך זה לא יכולתי שלא להתפעל עוד יותר מההצלחה של התארגנות מורות היל”ה, לאור העובדה שמובילי ההתארגנות למעשה למדו איך להקים ולהוביל אותה תוך כדי עשייה. אמנם קיבלנו תמיכה מקצועית ומקיפה מכוח לעובדים לאורך כל הדרך, אבל רמת המקצועיות והניסיון הנצבר שהוצגו לנו בניו יורק בהחלט יכולים לשמש דוגמה לדרך מקצועית ואיכותית בה התארגנות עובדים יכולה להתנהל.

תחום נוסף שמפותח מאוד בפעילות של מארגני העובדים שם, ושיכול לתרום גם לנו, הוא תחום שיתופי הפעולה עם ארגונים וגופים שונים בקהילה שבה פועל בית הספר – לדוגמה, ועד הורים פעיל, שאפילו מקבל משרד בבית הספר וממנה מתוכו נציג שנוכח בבית הספר ודואג לפתח את קשרי בית הספר והקהילה. בבתי ספר בשכונות מהגרים ארגון המורים מספק להורי התלמידים מסגרות לימוד והעשרה ואפילו שרותי בריאות בבית הספר. שיתופי פעולה מסוג כזה מבטיחים שההורים יעמדו לצד המורים גם, למשל, במקרה שהמורים יאלצו לנקוט בעיצומים. דוגמה נוספת של שיתוף פעולה לטובת בתי ספר הוא שיתוף פעולה עם מנהיגי דת, יהודים, נוצרים ומוסלמים, יחד עם תושבים בשכונות המוחלשות בהן נמצאים בתי הספר, לטובת הקהילה ובית הספר. לדעתי, המסר החשוב ביותר של התארגנויות אלה היא התמקדות במטרה המשותפת שכולם מסכימים עליה, והסכמה לא לגעת בנושאים השנויים במחלוקת, שאינם רלוונטיים למאבק אותו מנהלים ארגונים אלה ביחד. עם דוגמה מרשימה של שיתוף פעולה כזה נפגשנו בבית הכנסת הרפורמי של פילדלפיה – רודף שלום.

מפגש של חברי המשלחת עם נציגי ה-AFT וחברות ועד ההורים בבית ספר בצ'יינה טאון בניו יורק.

מפגש של חברי המשלחת עם נציגי ה-AFT וחברות ועד ההורים בבית ספר בצ’יינה טאון בניו יורק.

במסגרת התמיכה של ארגון המורים בהילרי קלינטון הצטרפנו לפעילי בחירות שערכו ביקורי בית אצל תומכים פוטנציאלים שלה, בשכונות של שחורים, לא רחוק מהמרכז ה”לבן” והמטופח של פילדלפיה. אני חייבת להודות שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי כשמצאתי את עצמי בשכונת עוני של 100% שחורים הייתה אם בכלל מותר ללבנים להסתובב במקום כזה. המלווה המקומית שלי, שהייתה בעצמה שחורה, הרגיעה אותי והסבירה שאילו היה מסוכן שם היא הייתה קולטת את זה מיד ומסתלקת יחד אתי. חוויה זו, שהייתה מטלטלת למדי, המחישה עד כמה החברה האמריקאית עדיין מקוטבת על פי צבע עור וארץ מוצא ועד כמה הפערים בין עשירים לעניים עצומים, בניגוד לטענות אודות שוויון ההזדמנויות והשגשוג לכאורה המושמעות על ידי תומכי הקפיטליזם.

אחת הפגישות החשובות שקיימנו בביקור הייתה מפגש עם נשיאת ארגון המורים האמריקאי, רנדי ווינגרטן, שיחד עם המכללה החברתית כלכלית בארץ יזמה משלחת זו. רנדי, כמו גם פעילים בכירים אחרים בארגון שפגשנו במהלך הביקור, סיימה את הפגישה איתנו בבקשה תקיפה כי נמשיך לפעול למען צדק חברתי בישראל, תוך הבטחה כי תעקוב אחרינו ואחר פעילותנו.

המפגש עם אנשי המקצוע בתחום התארגנויות עובדים, עתירי הניסיון ולמודי מאבקים והצלחות, חיזק את התפיסה שלי כי מאבק עובדים מוצלח יתכן רק כאשר מרבית העובדים בארגון שותפים בו ומחויבים אליו, וכי מובילי המאבק יכולים וצריכים לדרוש מחויבות זו.

ללא ספק, האפשרות לבקר באמריקה בדרך זו, המחישה עד כמה התדמית שלה כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שגויה, ועד כמה הקפיטליזם הקיצוני שלה משמר ומנציח עוולות ישנות. אפשר לומר שבביקור זה למדנו בעיקר מה אסור שיקרה אצלנו: הפרטה פרועה וחסרת אחריות של מערכת החינוך, במקום חיזוק ושיפור המערכת הציבורית הקיימת.

טלילה אילון, 2/5/2016


Comments Off on הפרטת מערכת החינוך ומאבקי עובדים של מורים בארצות הברית

דיון בוועדת החינוך בכנסת

Friday 10 בJul, 2015

“כאשר נניח תארו לכם בחינוך הממלכתי ילדים לא באים לבית-הספר, שולחים את המורה הביתה? יש לו ביטחון תעסוקתי. פה, אם אין תלמידים, אומרים לו: שמע אדוני, מצטערים מאוד, המרכז נסגר, לך הביתה, תחפש מקום אחר. ביטחון תעסוקתי אינו תלוי במספר תלמידים שמגיע היום או מחר לבית-הספר.”


בחודש שעבר (8/6/2015) התקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דיון בנושא תכנית היל”ה על רק הדרישה להעברת התכנית להעסקה ישירה. הדרישה הועלתה בפני מליאת הכנסת בדיון שהתקיים בחודש מאי האחרון.

חברי הוועדה וחברי כנסת נוספים העלו את בעיית ההעסקה הקבלנית וחוסר הביטחון התעסוקתי של תכנית היל”ה, ודרשו תשובות ממשרד החינוך. סער הראל, מנהל האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, שייצג את משרד החינוך בדיון המשיך, בנסיונותיו להשיב, לקדש את ה”גמישות הניהולית” שמשרד החינוך כה סוגד לה: ” אם אנחנו רוצים לרדת לרמה הפרקטית, יש פה מתח קבוע של הרצון לייצר פתרון אמיתי לילדים המנותקים והנושרים האלה, שמחייב מאתנו גמישות, הפעלה ייחודית, הסכם קיבוצי מאוד ייחודי שגם בונה משרות אבל גם מייצר גמישות, הפעלה של המשרה, כי מחר יש שם שלושה ילדים בקבוצה שלומדים היסטוריה ובמחזור הבא אין שם את אותם ילדים.”

מה עושים כדי שהצורך בגמישות, אם נניח לרגע שהוא אכן כל כך נחוץ, לא יבוא על חשבון המורים? זו, אומר, משרד החינוך, כבר לא בעיה שלנו: ” דרך אגב, מול המורים, אנחנו לא המעסיק.”

על זה נאלץ להגיב יו”ר הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי: “סליחה. אין דבר כזה שאתה הריבון, הוצאת את המכרז, יש לך מפעיל שלך, וההסכם הקיבוצי בינו לבין המורים שלו לא מעניין אותך.”

חבר הכנסת יוסף ג’בארין סיכם: “ולכן, מכאן באה הדרישה הראשונה והקושי הראשון שאנחנו העלינו, שזה נראה נושא שלא צריך להיות דרך העסקה קבלנית אלא זה נושא שצריך להיות באחריות ישירה של משרד החינוך, וככה גם כל הקשר עם המורים ועם המורות של המערכת יכול להיות קשר ממוסד שישמר את הזכויות שלהם כי בלי הזכויות שלהם, אבדו גם הזכויות של הילדים שלנו. איך אנחנו נוכל להבטיח שהילדים שלנו זוכים ליחס הראוי של המורים, כשהמורים עצמם לא נהנים מיחס ראוי? זה לא עניין אישי של עתיד. לא משנה אם זה עתיד או אורט או כל רשת אחרת. אנחנו פשוט אומרים, זה לא זה, זה לא מסגרת ההעסקה הראויה, במיוחד לקבוצת האוכלוסייה הזו, כשאנחנו מדברים על נושא שהוא בלב ליבו של החינוך. זה הנושא הראשון שרציתי לדבר עליו.”

בסיכום הישיבה היו”ר מרגי ציין כי הוועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע דוח ממצה על הסוגיה של תכנית היל”ה, ומסער הראל הוא דרש להכין תוך 30 יום מסמך מפורט על תכנית היל”ה והתחייב שיתקיימו דיוני המשך.

את הפרוטוקול המלא של הדיון בוועדה, הכולל גם דברים שנשאו מורות בתכנית ניתן לקרוא כאן. הדיון המלא מצולם בסרטון זה.


תכנית היל”ה עלתה לדיון במליאת הכנסת

Friday 5 בJun, 2015

אחת היוזמות הראשונות בכנסת החדשה הייתה העלאת נושא תכנית היל”ה לדיון במליאת הכנסת. ההיבטים שהועלו לדיון היו תנאי ההעסקה של המורים, בטחונם התעסוקתי, ולא פחות חשוב – טיב המענה שמקבלים הנערים הלומדים בתכנית היל”ה, נערים שנשרו ממערכת החינוך או כאלה השוהים במסגרות שונות של שרותי הרווחה בהוראת בית משפט.ליוזמה מבורכת זו שותפים חברי הכנסת יוסי יונה, מירב בן ארי, מסעוד גנאים, מיכל רוזין ואורלי לוי-אבקסיס. את הפרוטוקול המלא של הדיון, שהתקיים בתאריך 20/5/2015, ניתן לראות בקישור זה. הנה כמה מהדברים שנאמרו בדיון:

אורלי לוי-אבקסיס:

לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, התוכנית הזאת היא סוג של הפרטה. מי שעובדים היום בתוכנית היל”ה הם בדרך כלל מורים שעובדים בתנאי תעסוקה שונים מאוד מחבריהם שנמצאים במערכת החינוך, אם מבחינת חופשות, אם מבחינת אופק תעסוקתי ואם מבחינת כל מה שקשור – אתה יודע, מורי היל”ה יכולים להתחיל את השנה, והם לא יודעים אם הם יסיימו אותה; הם לא יודעים אם ישלמו להם עבור כל אותן שעות שהם אמורים ללמד.

יוסי יונה:

האם מישהו מכם יכול להעלות על הדעת כיצד מורָה או מורֶה יכולים לטפל ברצינות בילדים הללו, שזקוקים נואשות לאהבה, לחום, לעידוד, כאשר אין להם ביטחון תעסוקתי? כאשר הם לא נהנים מזכויות סוציאליות כמו מורות ומורים אחרים? זו השעה. אכן, יש הסכם קיבוצי כזה או אחר שהיטיב את התנאים של המורות והמורים הללו, אבל לא די בכך. יש להעביר את מורי הקבלן בכללותם, במערכת החינוך, להעסקה ישירה של משרד החינוך, ובמיוחד את מורי היל”ה.

מסעוד גנאים:

אדוני היושב-ראש, כאשר את המורים והמורות בתוכנית היל”ה , שיש להם תואר, יש להם תעודת הוראה, ממשיכים להעסיק על-ידי גופים חיצוניים כמורי קבלן, לפי דעתי זאת חרפה למדינה ולחינוך ולמשרד החינוך

מיכל רוזין:

אני הייתי מצפה ממשרד החינוך שהמורים והמורות האלה, מורי תוכנית היל”ה, יהיו יחידת האליטה היוקרתית והמקצועית ביותר של מערכת החינוך; כי המשימה שניצבת לפתחם, לדאוג להשכלה ולדאוג לעתיד של נערים ונערות שצריכים אותנו יותר מכולם, היא המשימה החשובה ביותר של מערכת החינוך.

מירב בן ארי:

בסופו של יום הבעיות לא ייפתרו עד שמשרד החינוך ייקח אחריות על התוכנית ויכניס אותה תחתיו, כך שהמורים יהיו מועסקים בצורה ישירה על-ידי המשרד. כל עוד התוכנית תמשיך במתכונתה הנוכחית של העברה ממפעיל אחד למשנהו, של אי-פתירת הבעיות של המורים המועסקים בתוכנית, כמו חוסר הביטחון ותנאי ההעסקה – כל זה יפגע גם בנערים ובנערות, אותה קבוצה המוחלשת ביותר של מדינת ישראל שהולכת וגדלה עם השנים.

סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שהגיב בשם משרד החינוך, לא התייחס לשאלות הרבות שעלו לגבי הצורך להעביר את מורות היל”ה להעסקה ישירה ולפתור את בעיית תנאי העסקתם, והסתפק בלומר כי “הספק שחתם עם משרד החינוך נדרש לעמוד בכל דרישות המכרז, ובכלל זה בכל הקשור לתשלום השכר ותנאי השכר שנקבעו במכרז ולהקפדה על דיני העבודה במדינת ישראל. ואני אציין עוד משהו, שבמסגרת הפיקוח שעורך המשרד על השירותים, עולה כי הספק עומד בדרישות המכרז.”

למרות זאת, לדבריו הגיב גם חבר מפלגתו מנחם אליעזר מוזס, שאמר את הדברים הבאים:

ולעצם העניין, אני רוצה לומר לכם שגם אנחנו בבית-שמש נפגעים מכל הסיפור הזה של היל”ה ורשת “עתיד”.

חבר הכנסת מוזס יודע היטב על מה הוא מדבר – בבית שמש נסגר בשנה האחרונה מרכז היל”ה לנוער חרדי.

ההמשך? ביום שני 8/6/2015 נושא תכנית היל”ה יעלה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. אנחנו, המורות והמורים של היל”ה עדיין נמצאים בסכסוך עבודה מול רשת עתיד, ובשבוע הקרוב אנו אמורים לקיים מספר פגישות משא ומתן (שחודש לאחר שעתיד חזרו בהם מביטול הפגישות, מהלך שהם נקטו בו כ”עונש” על כך שהנושא עלה לדיון בכנסת).

לאחר השבוע הקרוב והעמוס, נוכל לדעת באופן ברור יותר לאן פנינו.


Comments Off on תכנית היל”ה עלתה לדיון במליאת הכנסת

הוכרז סכסוך עבודה בתכנית היל”ה

Sunday 10 בMay, 2015
היום, יום ראשון 10 במאי 2015, הכריז איגוד המורות והמנחות של תכנית היל”ה על סכסוך עבודה עם המעסיק, רשת עתיד. הסכסוך הוכרז לאור הימנעותה של “עתיד” מניהול משא ומתן עם נציגות העובדים ולאור פיטורי צמצום שנערכו השנה ובשנה שעברה, דבר המבטל את החובה לשמירת השקט התעשייתי.סכסוך עבודה בהיל"ה
להלן תמצית השתלשלות העניינים שהביאו לסכסוך העבודה.ההסכם הקיבוצי שנחתם עם “עתיד” מסתיים בסוף שנת לימודים זו, ב-31.8.2015. עתיד טוענים, אמנם, כי עמדו בתנאים המאפשרים את הארכת תוקף ההסכם בשנה, אך למרות בקשות מפורשות של נציגות העובדים לא הציגו עדיין כל ראיה המאששת את טענתם.לכן פנינו ל”עתיד” בדרישה לפתוח במשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש – אולם הם גוררים רגליים, מעכבים ומבטלים פגישות עם הוועד, ומסרבים, למעשה, לכל משא ומתן:

  • לפגישה הראשונה הם הסכימו רק אחרי שלושה חודשים של בקשות.
  • את הפגישה השנייה הם הסכימו לקיים רק חודשיים לאחר הראשונה – וביטלו אותה יום לפני שהייתה אמורה להתקיים.
  • למרות התחייבותם לתאם פגישה חלופית באופן מיידי – רק לאחר 10 ימים ואינספור בקשות מצידנו הם הציעו מועדים לפגישה.
  • למרות הדחיפות בקיום הפגישה – המועד המוקדם ביותר שהציעו היה כחודשיים לאחר הפגישה שהם ביטלו, ולאחר תום שנת הלימודים.

לא ניתן לראות התנהלות זו אלא כזלזול בציבור המורות והמנחות ובנציגות העובדים, וכסירוב לקיים משא ומתן. לא נותרה לנו ברירה, לכן, אלא להכריז על סכסוך עבודה.

אנו קוראים לעתיד להתעשת ולחזור למשא ומתן, לקבוע פגישות עבודה סדירות ובתדירות גבוהה, על מנת לדון בהסכם ולשפר את תנאי ההעסקה. בין היתר, אנו דורשים את הדברים הבאים:

  • שיפור הביטחון התעסוקתי – די לפיטורים ולצמצומי השעות, די לפגיעה במורים;
  • די להעסקה ב”שעות אפקטיביות פיקטיביות” – למורה מגיעה משרה קבועה ויציבה עבור כל שעות העבודה הקבועות שלו;
  • שמירה מלאה על היקפי העסקה כמתחייב מההסכם;
  • תשלום מלא למנחים עבור נסיעותיהם;
  • די להתחמקות מתשלום מלא של תוספת “משרת אם” למורות הזכאיות לה.

סכסוך העבודה ייכנס לתוקפו ב-25.5.2015. אנו מקווים כי עתיד יסכימו להידברות עם הוועד בטרם ניאלץ לנקוט בצעדים ארגוניים.


Comments Off on הוכרז סכסוך עבודה בתכנית היל”ה

הוכרז סכסוך עבודה בתכנית היל”ה

Friday 28 בNov, 2014
“כוח לעובדים”, ארגון העובדים בו אנחנו מאוגדים, הכריז על סכסוך עבודה כללי, בהמשך לסכסוך העבודה הכללי שהוכרז על ידי ההסתדרות הכללית.

לסכסוך העבודה שתי סיבות עיקריות:

  1. דרישה להעלות את שכר המינימום ל-30 ש”ח לשעה;
  2. צמצום ההעסקה הקבלנית במשק.

בתכנית היל”ה, המופעלת על ידי חברת קבלן – רשת עתיד:

  • כ-150 מורים אפקטיביים עדיין לא שובצו לעבודה;
  • מצמצמים משרות של מורים במשרה, גם אחרי תחילת השנה;
  • מפטרים מורים באמצע השנה;
  • משרד החינוך מחייב שלפחות 30% מכלל השעות בתכנית יהיו אפקטיביות.

אז כן, אנחנו עובדי קבלן, ומועסקים על ידי חברת קבלן!

לכן, במסגרת סכסוך העבודה הכללי של כוח לעובדים, ומתוך הזדהות מלאה עם הסיבות לסכסוך, פתחנו בסכסוך עבודה.

may-20-2011-solidarity-a
סכסוך העבודה יכנס לתוקף ב-9 בדצמבר. בימים הקרובים נחליט, יחד עם הנהגת כוח לעובדים, כיצד לפעול.

Comments Off on הוכרז סכסוך עבודה בתכנית היל”ה

כן, אני מורה חריג

Tuesday 23 בSep, 2014
בתכנית היל”ה לומדים תלמידים “חריגים”. אבל הנערים והנערות שלומדים בתכנית היל”ה אינם שונים מנערות ונערים אחרים בני גילם – מהתלמידים הלומדים במערכת ה”רגילה”, מהילדים שלנו, או מהילדים של השכנים. הם בוודאי לא פחות מוכשרים, או מוצלחים או נחמדים. ברוב המקרים, מה שגורם להם לנשור מבתי הספר ולהביא אותם לתכנית הן הנסיבות. לפעמים קושי חברתי, או קשיי למידה, לפעמים גם המצב בבית, למשל המצב הכלכלי.

בשביל זה קיימת תכנית היל”ה, שאמורה לתת לנערים האלה את הדברים שחסרים להם – אוזן קשבת, למידה בקבוצות קטנות או אפילו אחד-על-אחד, ומורים שאוהבים אותם, שאכפת להם מהם, ושרוצים בהצלחתם.

גם המורים בתכנית היל”ה הם לפעמים “חריגים“. הם אוהבים את הייחודיות של התכנית, את הגישה הישירה והקרבה לנערים, את ההרגשה שהם תורמים במקום בו הם נחוצים הכי הרבה. לפעמים הם גם “חריגים באמת” – למשל, אין להם תעודת הוראה. את זה כבר קשה למערכת לקבל. צריך גם לדעת שבמכללות בהן לומדים לתעודת הוראה, לא לומדים, בדרך כלל, את הפדגוגיה הייחודית שמורה בתכנית היל”ה צריך להכיר. פשוט אין תכניות לימוד לכך. את ההכשרה לכך רוכשים המורים בעצמם. אבל למערכת קשה להסתדר עם חריגים. צריך “סטנדרטים”.

אל תבינו לא נכון – אנחנו בעד הכשרה מקצועית, בעד השכלה ובעד התמקצעות. אבל הנטייה של המערכת להוקיר “סטנדרטים” מעל לכל, גם על חשבון כישורים מוכחים ומוטיבציה של מורים, היא לא פעם שרירותית וחסרת הגיון. וכשהמערכת מציבה דרישות למורים – היא צריכה גם לדעת לתת. לא הרבה – אבל לפחות קצת ביטחון תעסוקתי, אופק מקצועי, יציבות כלכלית. בינתיים, מורים בתכנית היל”ה לא זוכים למספיק מהדברים האלה.

גבי ויינרוט היה מורה בתכנית היל”ה, וגם אחד מחברי הוועד המסורים, כזה שמגיע מקריית שמונה לישיבות בתל אביב. לאחר ארבע שנים של הוראה בתכנית, גבי פוטר כי אין לו תעודת הוראה. גבי הסביר בכתב את עמדתו למעסיק שלו, רשת “עתיד”, ובהסכמתו אנחנו מפרסמים כאן את דבריו. כדאי לקרוא.

ו”ספוילר” – גבי ביקש להופיע אישית בפני ועדת החריגים שתדון בעניינו. הוא פוטר מבלי שניתנה לו ההזדמנות.


יוני 2014

שמי גבי ויינרוט, אני מלמד בתוכנית היל”ה מתמטיקה כבר ארבע שנים, כולן במרכז לקידום נוער בגליל העליון. בשנתיים האחרונות, מאז חתימת ההסכם הקיבוצי ומעבר להעסקה משרתית חלקית היו לי כ־40% משרה. ההשכלה הפורמלית שלי היא תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך עם שילוב אמנויות. מאחר ואין לי תעודת הוראה אני מועסק כמורה חריג. בשנה האחרונה אני גם חבר בוועד המורות ומנחות של תכנית היל”ה.

גם בשנת הלימודים הזאת לא התחלתי ללמוד לתעודת הוראה, ולקראת סופה זומנתי לשימוע לפני הפסקת העבודה. במכתב זה אני רוצה להביע את עמדתי, במקום להגיע פיזית לשימוע מאחר וזה כרוך במאמץ מיוחד מבחינתי.

אני מלמד במקביל במסגרות אחרות במשרות חלקיות ובשיטות העסקה מגוונות ויצירתיות בפוגעניות שלהן. באף אחת מהן אני לא מורה שמועסק ישירות על ידי משרד החינוך. מצד שני, ישנה ממני ציפייה להשלים הכשרות פורמליות כאילו אני כן כזה. האם אני רוצה ללמוד עוד תואר לתעודת הוראה ולהיות מורה מוסמך? אולי. האם אני רוצה לעשות את זה בשביל להמשיך לעבוד בתכנית היל”ה? לא, אינני רוצה. זו פשוט לא עבודה טובה כל כך שמאפשרת לי לתכנן קדימה ולהשקיע שנתיים בלימודים ומשאבים כספיים, ומבטיחה לי שאמצא את עצמי במסגרת יציבה בהיל”ה שמצדיקה תכנון כזה. מי יהיה המעסיק שלי כשאסיים את הלימודים? האם יהיה זה קבלן אחר? מה יהיה יחסו כלפי ההסכם הקיבוצי והאם יהיה כזה בכלל? האם אי פעם תהיה לי משרה מלאה? האם כל שנה לא אהיה בטוח מה יהיה שנה הבאה? מה תהיה המשכורת שלי?

האם ההכשרה והניסיון שלי מספיקים כדי ללמד בתכנית היל”ה? לדעתי כן. האם נכון להמשיך ללמוד ולהתפתח מקצועית במשך שנים נוספות? בוודאי שכן, ובוודאי שבתור מורה בקידום נוער. אבל כמו שההכשרה וההשכלה שלי עד עכשיו לא היו קשורות לעבודתי בתוכנית היל”ה, גם המשכה לא יהיה ממש קשור אליה מפני שעצם ההעסקה כמורה קבלן היא אמירה ברורה בפני עצמה שקודם כל אני עובד שכיר המניב רווח למעסיק. ההוראה שלי זאת מיומנות שאני מוכר למרבה במחיר ופיתוחה הוא אינטרס וענייני הפרטי. לא ארתע מהכללה ואגיד שכל המורים בתוכנית היל”ה מרגישים כך ברמת מודעות כזאת או אחרת. זהו המרכיב המשמעותי ביותר בהתנהלות האישית והארגונית של מורי היל”ה (או מורי קבלן לצורך העניין) ואי אפשר לברוח או להתעלם ממנו. רק על בסיס תפיסה כזאת אפשר להבין את הקבלה וההשלמה של המורים עם עבודה שעתית או בשברי משרה. באופן כזה לעולם תוכנית היל”ה תהיה מורכבת מהרבה מורים שזאת עבודה שניה או שלישית שלהם, שלא בהכרח מתעסקים בהוראה כעיסוקם העיקרי, שרואים בעבודה הזאת כסוג של התנדבות למען הקהילה בכלל כעניין אידאולוגי שעושים בזמן פנוי. ובעיקר בעיקר, עובדים נוחים למעסיק. ואין עובד נוח יותר מאשר עובד שמרגיש שעצם את העסקתו היא חב לטוב ליבה של המערכת אשר פועלת לפנים משורת הדין. לכן אתנבא ואגיד שלעולם כמות המורים החריגים בתוכנית תהיה גדולה יחסית. מורים כאלה הרי מוחרגים גם מרוב הזכויות המעוגנות בהסכם קיבוצי עם מורי התוכנית. זאת בנוסף להתחמקות מהסכמים במשק באמצעות העסקה קבלנית. וזה עוד לא המקום להתחיל להרחיב על המסרים הסמויים והגלויים המחלחלים אל בני הנוער הנמצאים במסגרת החינוכית הזאת, מעצם הצורה בה היא פועלת.

ולבסוף, אני נמצא כיום בדיוק באותו מצב כמו לפני שנה (רק עם ניסיון מקצועי של שנה נוספת). אני מבקש לשקול שוב את אותם השיקולים, את צרכי המרכז שבו אני מלמד ואת ההתרשמות ממני כמורה. כל ההקדמה הארוכה נועדה להגיד בכנות שכנראה לא אתחיל ללמוד לתעודת הוראה גם בשנה הבאה. אני כן מבקש שבמידה ולא ניתן להחליט על המשך העסקתי כבר היום אז שהמקרה שלי יעלה לוועדת חריגים ואהיה מוכן לעשות מאמץ ולהופיע אישית בפני הוועדה.

אשמח לשמוע על החלטתכם.

בכבוד,

גבי ויינרוט


Comments Off on כן, אני מורה חריג

רשימת המועמדים לבחירות 2014 לוועד העובדים

Saturday 21 בJun, 2014

חברות וחברים,

הבחירות לוועד העובדים של איגוד המורות והמנחות של תכנית היל”ה ייערכו בשבוע הקרוב, בין התאריכים 26/6 ועד ל-30/6. הבחירות ייערכו באמצעות האינטרנט, והודעה על הליך הבחירות הכוללת מידע מפורט לגבי אופן ההצבעה תישלח לקראת תחילת ההצבעה לכל החברות והחברים באיגוד. לאור הלקחים שהופקו בשנה שעברה, “כוח לעובדים” עבר לעבוד עם מערכת אחרת, ואף הקצה תקציב משמעותי לשם כך, כדי שמערכת תהיה פשוטה לשימוש, מהימנה ונגישה.

בבחירות השנה ייבחרו 15 מועמדים, וזהו גם מספר החברים שהגישו מועמדות. עם זאת, חשוב שתצביעו כדי להראות את אמונכם בוועד שייבחר. להלן רשימת המועמדים, בסדר אלפביתי.

אהרון יעקב

מורה לאזרחות בתכנית היל”ה משנת 2011 וכן מורה לאזרחות במסגרות חינוך נוספות. בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל החינוך.

רוצה לקדם: שיפור תנאי העבודה של מורי היל”ה, במגמה להשוותם לתנאי העסקה של משרד החינוך. קידום וטיפוח נושא ההשתלמויות של מורי היל”ה.

אימאן אגבאריה

תושבת אום אל פחם. מורה עם תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי והיסטוריה. החינוך הבלתי פורמלי מאוד מתאים לתכנית היל”ה, ואופי הפעילות החינוכית שנעשית בה. הניסיון שלי עם “רשת עתיד” בעניין האישי הראה כי קיימת הרבה בעיות, שנאלצתי לפתור אותם לבד בלי עזרה מהמנהלים שלי. הצלחתי לקבל את כל הזכויות שלי אחרי מאמץ אישי גדול, והיום אני יודעת היטב איך מתנהלת רשת עתיד ולמי לפנות בכל בעיה.

רוצה לקדם: קבלת זכויות ותנאי שכר נורמליים לא פחות משום בית ספר ממשלתי אחר, במיוחד שאנחנו ברשת “עתיד” עובדים מול תלמידים שדורשים יותר מאמץ בגלל מצבם האישי והחברתי. חשוב לי במיוחד לטפל בקבלת נקודות זכות לשדרוג השכר והתנאים כמו לידה, מבחנים, השתלמויות.

אמירה אבו אחמד

בוגרת תואר ראשון מדעי ההתנהגות, הוראה בחינוך המיוחד. מורה בתכנית הילה כבר 4 שנים. חברת ועד בשנה האחרונה.

רוצה לקדם: להגדיל את המודעות של מורות מהמגזר הערבי לזכויות שהלן במסגרת ההתארגנות, ולהיאבק נגד הפחד שקיים במגזר מפני ההתארגנות ושיתוף פעולה עם הועד.

זיוה אילני

12 שנות ותק במסגרת היל”ה,  מלמדת בחסות הנוער, לימדתי גם בקידום נוער עד לפני שנה. ממובילות המאבק לזכויות מורים במסגרת היל”ה.

רוצה לקדם: מקווה להגיע להעסקה ישירה של כלל מורי ישראל. מקווה שכל מי שעוסק בתחום ההוראה בהיל”ה יזכה ליחס הוגן מצד כל השותפים לעשייה.

טלילה אילון

מורה לאנגלית. מלמדת בתכנית היל”ה מאז 2004, ברמת השרון ובתל אביב. פעילה בהתארגנות משנת 2010 וחברת ועד משנת 2012.

רוצה לקדם: אמשיך לתרום מזמני ומרצי לבניית כוחו של הועד, הקשר שלו עם השטח, מאבקו לשמירה על זכויות המורות בתכנית, וקידום מעמדן המקצועי והתעסוקתי.

לאה שמש

מורה ל-10 שנות לימוד. בעלת מספר תארים. תעודת הוראה ,רישיון הוראה , ותק של שנים בהוראה. אוהבת מאוד את התלמידים ולהיות בוועד.

רוצה לקדם: זכויות המורים. הגברת מוטיבציית המורים לדעת ולקחת חלק בפעולות הנעשות ולהיות יותר אכפתיים.

לטיפה עבד אלגני

מורה לחינוך מיוחד בעארבה, שנה שלישית. מלמדת מתמטיקה וערבית. שומרת על קשר טוב עם התלמידים. חברת ועד בשנה האחרונה.

רוצה לקדם: במצב הקיים העבודה של הוועד טובה אבל יש כמה דברים שצריך לשפר, כמו מעקב אחרי ההיענות של עתיד לפניות שלנו בנושא שכר. כמו כן, יש לפעול לחזור ללמידה פרטנית. רוצה לפעול לפתרון כל הבעיות של המורות בתכנית.

מורן קרן

בת 37, מורה להיסטוריה וגאוגרפיה ברמת גן.

רוצה לקדם: לקדם את הקשר בין צרכי השטח ודרישות השטח לוועד. ליידע, לעדכן ולשתף את המורים בזכויות שלהם.

מיקי פישר

חברה באיגוד ובוועד מיום הקמתו. מתעסקת בעיקר בקשר עם המורים בשטח. באיגוד פעלתי לצרוף מורים, ולשמירה על קשר פרטני עם המורים.

רוצה לקדם: יישום סעיפי ההסכם. החזרת כל המורים, וכל שעות העבודה למורים הוותיקים המעוניינים בתחילת שנה הבאה. יצירת ועדת פרט, מורות ומנחות, ועוד.

מירי עוז

בוגרת  תואר ראשון בחינוך ומדעי החברה (כלכלה וסוציולוגיה). ניסיון מקצועי בחינוך הפנימייתי (13 שנים בחסות הנוער) ובמרכזי חירום לילדים בסיכון (4 שנים) שימשתי כרכזת אזורית בעמותת “שלומית” (שירות לאומי) באזור הגליל המערבי במשך 4 שנים. כיום מלמדת בתכנית היל”ה, ב-4 מרכזים בקריות, גאוגרפיה ואזרחות. עד כה פעולותיי באיגוד אופיינו בעשייה בלתי פורמלית בכל הקשור למורים חדשים ושאינם בארגון כדי שיקבלו את זכויותיהם על פי הסכם הקיבוצי.

רוצה לקדם: אשמח לקדם את נושא רווחת העובדים, ולשמש נציגה באזור הקריות וחיפה לכל מענה שנדרש עבור מורי היל”ה מול רכזי ומנהלי השכלה.

עידו מזרחי

מלמד ספרות, אזרחות, מחשבים ומקצועות 10 בחיפה. אוהב מאוד את התלמידים והתלמידות שלי, חושב שהיל”ה הוא מקום מאוד מיוחד שיש בו הזדמנות ליצירת קשר אמתי, עמוק ומלא משמעות בין תלמידים\ות, מורות\ים, מדריכים\ות, מנהלות\ים. הייתי רוצה להגיע למצב שבו המערכת תומכת בהתפתחות של הקשרים האלו, ובהתפתחות של התלמידים\ות שלה ושל המורות\ים שלה (אני למדתי המון פשוט מלהיות עם התלמידים\ות שלי, ולהקשיב להם\ן) – פשוט שהמערכת תהיה מקבלת, אוהבת, ושתדע לתמוך ולהביע הערכה למורות שלה, מה שלצערי לא תמיד קורה (ואפילו הרבה פעמים לא קורה). מאמין באי-אלימות ובתקשורת מקרבת כדרך חיים. לקראת סוף השנה הצטרפתי לשתי פגישות של הוועד, והקשבתי למורות שעובדות במרכז שלי ולמה שמטריד אותן.

רוצה לקדם: להצליח להגדיל את מערך ההקשבה של הועד למורות ולצורכיהן – לשמוע את הבעיות שיש למורות וללוות אותן בהתמודדות שלהן עם המערכת. בעצם, שתהיה לכל מורה בהיל”ה כתובת אנושית ברורה שהיא מכירה וסומכת עליה, שמבינה בענייני הועד, ויודעת מספיק לגבי מה אפשר לעשות במצבים שונים, ולמי לפנות באילו שאלות. נראה לי שגם חשוב לפעול למען הבהרה של הקריטריונים של המשך העסקה (לפי מה בדיוק מודדים את המורות – ציוני בגרות, חוות דעת של תלמידים\ות, התחושות של המנחה, …). אני מכיר לא מעט מורות שפחדו לקראת סוף השנה שלא יחדשו את ההעסקה שלהן, למרות שבהסכם הקיבוצי כתוב שאסור להפחית את היקף ההעסקה. וכמובן, כל הנושא של הפחתת שעות לקראת שנה הבאה. גם נושא ההשתלמויות נראה לי בעייתי – הרבה מורות מרגישות שחלקים גדולים מההשתלמויות לא רלוונטי לגביהן, ועדיין מכריחים אותן ללכת  ל-2  השתלמויות בשנה, עם בעיות בקבלת הגמול, עם בעיות בקבלת החזרי נסיעות. בעיקר, מה שחשוב לי הוא פשוט לטפל ולנסות למצוא פתרונות למה שעולה מהמורות עצמן.

עינת אברהמי

אני מורה לאזרחות בתוכנית היל”ה מזה חמש שנים, מלמדת במרכז ההשכלה בתל אביב מזא”ה ותל אביב כפיר, אני בת 35 ואמא לילד בן 3.  פעילה בוועד למעלה מארבע שנים. לקחתי חלק במאמצים להקמתו ואחר כך במאבק על תנאי העסקה שלנו מול משרד החינוך והחברות הקבלניות שמפעילות את התכנית. הייתי ואני עדיין חלק מצוות המשא ומתן.

רוצה לקדם: אמשיך לשמור על הזכויות שלנו, הזכויות שמקנה לנו החוק והזכויות שמוקנות לנו מכוח ההסכם הקיבוצי. במקביל אני רוצה לקדם העסקה ישירה שלנו על ידי משרד החינוך והשוואת תנאינו לתנאי מורים שמועסקים ישירות על ידי משרד החינוך.

עמית רמון

מורה למתמטיקה בתכנית היל”ה, חבר ופעיל בוועד מעל לשלוש שנים. הייתי בצוות המשא ומתן ובין מנסחי ההסכם הקיבוצי, אני אחראי על הנושאים המשפטיים ועל הקשר עם היועץ המשפטי של הוועד, חבר בצוות הקשר עם “עתיד”. בנוסף, אני חבר ב”צוות ארגון”, הנהגת “כוח לעובדים”.

רוצה לקדם: אמשיך לפעול ליישום ההסכם הקיבוצי כפי שפעלתי עד עכשיו, ולמיצוי זכויותיה של כל מורה ומנחה. אני רואה חשיבות רבה בקיומו של ועד חזק ופעיל, שפועל להרחבת הסניף ולהגדלת מספר חבריו, ליישום ההסכם, להגנה על כל עובד בתכנית, ולקידום ההיבטים המקצועיים של עבודתנו.

קלוד קדוש

מורה למתמטיקה, עובד באופקים ובבאר שבע כ–11 שנים. פעילותי באיגוד עד כה כללה השתתפות בהפגנות ובמפגשים שנעשו בבאר שבע, גיוס חברי לעבודה למאבקים של ההתארגנות, ופעילות הסברה ושמירת קשר עם חברי הועד.

רוצה לקדם: שמירת זכויות העובדים. לשמוע מהמורים בעיות שמתעוררות. לברר את זכויות המורים ולתת להם מענה.

רון שעירי

מלמד בקרית עקרון ורחובות. הייתי חבר בוועד הראשון של האיגוד.

רוצה לקדם: הגנה על זכויות המורים.

שירה חייט

גרה ביישוב כוכב יעקב שבבנימין, עובדת כשנתיים בהיל”ה בירושלים.

רוצה לקדם: קידום הזכויות למורים בהיל”ה, כך שיישארו מורים טובים ומקצועיים בקידום ויקבלו את מלוא הזכויות שמקבל כל מורה בישראל. לצוות את כל המורים לאיגוד מידי שנה כך שיהיו מודעים לזכויותיהם, מעודכנים על ידי הוועד באירועים ובהתפתחויות השונות, ונתינת מענה למורים על פי הצורך.


Comments Off on רשימת המועמדים לבחירות 2014 לוועד העובדים

העסקה נאורה

Wednesday 7 בMay, 2014

ברשת “עתיד”, המפעילה את תכנית היל”ה, כועסים כשאנו מכנים אותם “קבלן”, מאשימים אותנו בדמגוגיה, ומכנים את עצמם “זכיין פדגוגי”. ובכן, הזכיין הפדגוגי שלח, לאחרונה, זימונים “גנריים” לשימועים לשורה של מורים בתכנית היל”ה, בעלי תוכן זהה, ממש אחד-לאחד, ושבינם לבין נסיבות ההעסקה המדויקות של המורה אין ולא כלום.

אבל זה לא הכל. מורים שונים קיבלו את ההזמנות הזהות האלה, ובחלק מהמקרים המעסיק הנאור לא טרח אפילו למלא את הפרטים האישיים. התמונה הבאה היא של זימון אמתי שהגיע למורה:

הזמנה גנרית לשימוע

הזמנה גנרית לשימוע

אמנם, נדרשת טרחה רבה יותר כדי להכין מכתב זימון אישי לכל מורה ומורה, אבל האמת – זה מה שהיינו מצפים מ”זכיין פדגוגי”. אותו מעסיק נאור, מתעלם גם מזוטות כמו התראה מוקדמת, או יידוע של ועד העובדים, אפילו שהוא מחוייב לדברים אלה בהסכם עבודה קיבוצי שהוא חתום עליו.

ומה לגבי נושאי השימוע? שני הנושאים הראשונים הם ‘סיום שנה”ל תשע”ד’ ו-‘לא קיימת אפשרות להתחייב על שעות הוראה בתשע”ה’. כדאי להזכיר, שעל פי ההסכם הקיבוצי ש”עתיד” חתומה עליו, “עתיד” מחוייבת להמשכיות העסקה של מורים, תוך כדי שמירה על היקף עבודתם. ובכלל, פיטורים בגלל “סיום שנה”? חשבנו שכך נוהגים רק קבלני נקיון – סליחה – זכיינים היגייניים…

אז תגידו שאנחנו קטנוניים, אבל מה לעשות, כאלה אנחנו.


נ.ב. הדיון עליו דיווחנו בשבוע שעבר, הסתיים בקבלת הצעת השופטת לקיים תהליך של הידברות בפורום משולש – ועד מורות היל”ה, מול “עתיד” ומשרד החינוך. המפגש הראשון מתוכנן להתקיים בשבוע הבא.



Comments Off on העסקה נאורה

שעות אפקטיביות והפרות ההסכם הקיבוצי בתכנית היל”ה

Sunday 27 בApr, 2014

השבוע יתקיים דיון ראשון בבקשת צד שהגיש ועד המורות והמנחות של תכנית היל”ה, יחד עם “כוח לעובדים”, נגד הקבלן המפעיל את תכנית היל”ה, חברת “עתיד”, ונגד משרד החינוך.

הבקשה עוסקת בהפרה של סעיף אחד בהסכם הקיבוצי (מינואר 2013), סעיף המחייב את הקבלן להעסיק בחלקיות משרה, כל מורה המועסק בהיקף של 9 שעות שבועיות (ש”ש) או יותר (ולא ב”שעות אפקטיביות”).

להפרתו של סעיף זה יש משמעות חשובה ועקרונית, הרבה מעבר להיבט הטכני גרידא של “הפרת סעיף בהסכם”. כדי להבין מדוע אנו רואים בדרישה לקיום סעיף זה דבר כל כך מהותי, צריך לעצור לרגע, להבהיר כמה מושגים, ולסקור בקצרה את ההיסטוריה של תנאי העבודה בתכנית. (ההסבר אולי מורכב, וכולל פרטים טכניים רבים, אולם הוא נחוץ. זהו בדיוק הנשק של הביורוקרטיה – אל תתנו לזה להכניע אתכם.)

רקע היסטורי

העסקה ב”שעות אפקטיביות” היא צורת ההעסקה שהייתה קיימת בתכנית היל”ה מאז ומתמיד. מאחורי מושג זה, שהשימוש בו נפוץ בעיקר במערכת החינוך, עומד דבר מאד פשוט – מי שמועסק ב”שעות אפקטיביות” מקבל שכר רק עבור שעה שבוצעה בפועל. במילים פשוטות: מורים המועסקים בשעות אפקטיביות לא מקבלים שכר בזמן חופשות וחגים (כי בתקופות אלה הם לא עובדים), והם גם לא מקבלים שכר עבור שעות שהיו אמורות להתבצע, אך לא בוצעו מכל סיבה שהיא (למשל, אם מרכז הלימוד הוציא את התלמידים לטיול, או שתלמידים לא הגיעו בשל מחלה, או סתם כי לא קמו בבוקר).

מורים בתכנית היל”ה הועסקו באופן זה לפחות מאז שנת 2000, בה החלה התכנית להיות מופעלת באמצעות מכרז. לאורך שנים ארוכות מורים מסורים ספגו את התנאים הפוגעניים, ספגו את הפגיעה הכלכלית כאשר תלמיד לא קם בבוקר, סבלו מהיעדר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יציבות כלכלית. כמובן שדברים אלו, יחד עם ה”זמניות” של העסקה בשעות אפקטיביות, גורמים גם לפגיעה בתחושת הערך העצמי ובמעמד המקצועי של המורים.

אחת התוצאות החשובות של מאבק מורות היל”ה הייתה החלטת משרד החינוך, שבאה לידי ביטוי במכרז האחרון שפורסם לפני שנתיים, בחודש מרץ 2012, להוסיף, לראשונה בתולדות התכנית, העסקה במשרה (אבל לצד ההעסקה בשעות אפקטיביות, שעדיין קיימת). משרד החינוך קבע כי יהיו שני אופנים של העסקה: האחד, שעות אפקטיביות, והשני, העסקה במשרה. למורה שיועסק במשרה ייקבע, בתחילת שנת הלימודים, אחוז משרה, והוא יקבל שכר קבוע מידי חודש בחודשו, שניים עשר חודשים בשנה.

הגדרת משרד החינוך למשרה

משרד החינוך, מסמך ההבהרות למכרז

עם זאת, משרד החינוך, שרוצה לשמור על “גמישות ניהולית”1, קבע כי מתוך סל השעות השנתי שמוקצה לתכנית (כ-700 אלף שעות), מכסת השעות האפקטיביות תהיה לפחות 30%. מכאן שלא כל המורים בתכנית היל”ה מועסקים במשרה, ונוצרו, למעשה, שתי קבוצות של מורים, שעובדים בתנאי העסקה שונים. בקבוצה הראשונה נמצאים מורים המועסקים ב-8 ש”ש או פחות, מועסקים רק בשעות אפקטיביות, ומעמדם נשאר, פחות או יותר, כפי שהיה לפני המכרז האחרון. בקבוצה השנייה נמצאים מורים שהיקף העסקתם הוא 9 ש”ש ומעלה. מורים המשתייכים לקבוצה השנייה יועסקו במשרה, שהיקפה יהיה לפחות 9 ש”ש; אך כל שעה בהיקף העסקתם, שהיא מעל להיקף משרתם, תהיה אפקטיבית.2

צורות העסקה אלה מוגדרות במכרז ומעוגנות, במפורש, בהסכם הקיבוצי. לאורך כל תהליך החשיבה בו הגדרנו את דרישותינו להסכם הקיבוצי, ותוך כדי המשא ומתן עם “עתיד”, היה לנו ברור שנדרוש העסקה במשרה לכל המורים. הסיבה הברורה ביותר היא תנאי ההעסקה – העסקה במשרה מעניקה בטחון תעסוקתי, מבטיחה הכנסה יציבה לאורך כל השנה, ומקנה שקט נפשי. אבל העסקה במשרה הייתה חשובה לנו מאד גם בגלל ההיבטים המקצועיים: מורה בתכנית היל”ה, כמו כל מורה אחר, הוא איש מקצוע, שואף להתקדם מבחינה מקצועית ורוצה לבנות את עתידו המקצועי בתכנית. כדי שאפשר יהיה לחשוב על עתיד מקצועי, על קריירה, על התמחות (והוראה בתכנית היל”ה היא פרופסיה בפני עצמה) – צריך קודם כל יציבות תעסוקתית. בלי זה אי אפשר לחשוב על אופק תעסוקתי, בלי  זה אי אפשר לחשוב על בניית קריירה מקצועית.

כשנשאנו ונתנו עם “עתיד”, תנאי המכרז כבר הכתיבו שלא תהיה העסקה במשרה לכל מורה ומורה. נאלצנו לקבל זאת, אבל עמדנו על כך שיחד עם זאת, כמה שיותר מורים יועסקו במשרה. מנגד, לא הסכמנו לקבל אפשרות בה מורה יועסק בהיקף העסקה גבוה, שיכלול אך ורק שעות אפקטיביות. דבר זה, המתאים, אולי, לעובדים זמניים, הוא, קודם כל, לא ראוי בעינינו מהבחינה המקצועית.

התוצאה הייתה מספר סעיפים בהסכם העוסקים בהרכב ההעסקה של מורים בתכנית. סעיף אחד, בעל אופי כללי, אומר כי “עתיד” תפעל ככל שביכולתה להביא לכך שסך שעות ההוראה במשרה יהיה קרוב ככל שניתן ל-70% מסך שעות ההוראה. כלומר, עתיד תעשה את המקסימום כדי שהחלק של שעות המשרה יהיה המקסימום האפשרי.

סעיף נוסף קובע, כי מרגע שנקבע למורה אחוז משרה מסוים, לא ניתן להקטין אחוז זה. זאת בניגוד לשעות אפקטיביות, שניתן, על פי הצורך, להוסיף או להוריד (אם כי ההסכם מקנה הגנות גם על היקפי העסקה בשעות אפקטיביות).3

סעיף אחר קובע במפורש כי החל משנת הלימודים תשע”ד לא יהיה ניתן להעסיק מורה בהיקף של 9 ש”ש ומעלה, בלי חלק משרתי (שהוא, לכל הפחות, 9 ש”ש).4

סעיף 5.7 בהסכם הקיבוצי

סעיף 5.7 בהסכם הקיבוצי

לכאורה, סעיף זה מנוסח בשפה פשוטה וברורה, שאינה מותירה מקום לכל פרשנות. מורה מועסק ב-9 ש”ש, או ביותר? “עתיד” מחויבת להעסיקו במשרה.

אולם המצב בשטח שונה, וזהו הרקע לבקשת הצד.

הרקע לתביעה

למרות שההסכם מחייב, באופן מפורש וברור, כי בכל מקרה בו מורה מועסק בהיקף שהוא 9 שעות שבועיות או יותר, הוא יועסק במשרה, מתברר כי יש לא מעט מורים שעתיד מעסיקים אותם בהיקפי העסקה שהם 9 ש”ש או יותר, אבל רק בשעות אפקטיביות.

לא ברור מדוע “עתיד” מרשים לעצמם להפר, במכוון וביודעין, סעיף זה. אפשר לשער שזה קשור לרצון העז שלהם לשמור על “גמישות ניהולית” היכן שאפשר (כי אז הם לא יהיו “כבולים”  להיקף משרה שהם יהיו מחוייבים לשמור עליו), זה קשור אולי למגבלה שמשרד החינוך מטיל על כמות השעות המשרתיות, דבר שהופך אותן למצרך יקר, ואולי אפילו “עתיד” משתמשים בשיטת המקל והגזר הישנה והטובה, כאשר העסקה במשרה משמשת כ”גזר”.

כמובן שאף אחד מדברים אלה לא מצדיק את הפרת ההסכם.

בתחילת חודש ינואר האחרון פנינו לעתיד עם מקרה של מורה מסוימת, המועסקת בכ-13 ש”ש, שכולן אפקטיביות. עתיד כלל לא טרחו להגיב לפניה שלנו, וגם לא לתזכורות ששלחנו בעקבותיה. רק לאחר מכתב מאת עורך הדין של הוועד, שפנה ליועץ המשפטי של “עתיד” לקראת סוף פברואר, קיבלנו תגובה ראשונה. אם ציפינו שהתגובה תהיה לפחות, עניינית, הרי שהתבדינו. התגובה התעלמה לחלוטין מעצם הפרת ההסכם. במקום זאת, בלוליינות משפטית, ניסה אותו יועץ משפטי לטעון כי המורה אשמה, מאחר והיא אינה מורה מספיק טובה, ולכן, כמובן, מותר ל”עתיד” לחרוג מחובתם על פי ההסכם.

חוסר ההתייחסות של “עתיד”, וניסיונותיהם לחמוק מאחריות לקיום ההסכם תוך כדי הכפשת שמה של מורה ותיקה ומסורה, הגדישו את הסאה. לכן הגשנו את בקשת הצד, ודיון ראשון בה יתקיים ביום רביעי הקרוב, 30/4, בשעה שלוש אחר הצהריים בבית הדין לעבודה בירושלים. הבקשה הוגשה גם נגד משרד החינוך, כגורם הרוכש את שירותי הקבלן, כגורם שקבע את הבסיס של תנאי ההעסקה (באמצעות המכרז), וכמי שאמור לפקח על אכיפתם.

עוד על השעות האפקטיביות

העסקה בהיקפי העסקה גבוהים, אך בשעות אפקטיביות בלבד, אינה הבעיה היחידה הקשורה לשעות אפקטיביות. מחלוקת נוספת שקיימת בין נציגות העובדים לבין “עתיד” היא לגבי מעמד השעות האפקטיביות במקרה בו מורה מועסק בהעסקה המשלבת חלקיות משרה יחד עם שעות אפקטיביות. כפי שהסברתי לעיל, מצב זה שכיח ביותר בתכנית. אם למשל, צריך מורה לאנגלית בהיקף של 18 ש”ש, אבל יש רק 10 ש”ש במשרה שניתן להקצות לה, המורה תעבוד במשרה בת 10 ש”ש, ויתר 8 השעות תהיינה אפקטיביות. חשוב להבין כי מורים עובדים בצורה כזו באופן קבוע לאורך כל השנה. לא מדובר בתוספת שעות תגבור, או בתוספת זמנית אחרת – מדובר בשעות הוראה הנעשות בימים ובשעות קבועים, לאורך תקופה משמעותית, אבל מוגדרות כ”שעות אפקטיביות”. זוהי תוצאה מלאכותית של החלטת משרד החינוך להגביל את מספר שעות המשרה, וכתוצאה מכך, מבחינה טכנית לחלוטין, אין ברירה אלא להרכיב את מבנה ההעסקה של מורים רבים משני סוגי השעות.

למרות זאת, עד היום “עתיד” מסרבים להכיר בקביעות של ההעסקה בשעות אפקטיביות, גם במקרים של מורים שמועסקים במערכת שעות קבועה הכוללת שעות אפקטיביות. כתוצאה מחוסר ההכרה זה, “עתיד” טוענים כי שעות אפקטיביות הן, תמיד, שעות נוספות, שאינן נושאות עמן זכויות סוציאליות. מבחינתם, שעות אפקטיביות (הנעשות בנוסף למשרה) אינן מזכות בצבירת ימי מחלה וימי חופשה, ואינן מזכות בתשלום דמי חגים (תשלום עבור יום עבודה שהתבטל עקב חג).

מחלוקת זו אינה תאורטית בלבד. אנו מכירים מקרים לא מעטים של מורות שזכויותיהן מופרות על רקע זה. ביניהן מורות שנעדרו מעבודתן עקב מחלה, אבל “עתיד” לא משלמים להן תשלום ימי מחלה; מורות ששעות עבודה שלהן, שנפלו על ימי חג, בוטלו אבל “עתיד” מסרבת לשלם להן דמי חגים; ומקרים נוספים.

אנו גאים בתוצאות המאבק שלנו, מאבק שניהלנו במשך כשלוש שנים, מול שני מעסיקים שונים, ובעקיפין גם מול משרד החינוך. המאבק הביא לשיפורים משמעותיים בתנאי ההעסקה של המורות והמנחות בתכנית היל”ה, גם בתנאי השכר, אבל הדבר שהיינו גאים בו יותר מכל הוא השינוי התפיסתי שהצלחנו לחולל, ושגרם למשרד החינוך להכניס, לראשונה, העסקה במשרה לתכנית היל”ה. אנו גאים בהסכם הקיבוצי עליו חתמנו עם “עתיד”, שעיגן את הביטחון התעסוקתי של המורות והמנחות בתכנית היל”ה. הצלחנו למגר, לפחות חלקית, את צורת ההעסקה הפוגענית בשעות אפקטיביות.

אולם נראה כי המערכת לא מוותרת בקלות, וה־”גמישות הניהולית” היא עבורה עדיין “ערך” חשוב.  הניסיון להעסיק מורים רק בשעות אפקטיביות, גם כאשר זה בברור מנוגד להסכם הקיבוצי, הוא  ביטוי ישיר לכך.

אנחנו נמשיך להיאבק על קיום ההסכם ותנאי ההעסקה שלנו, ועל המעמד המקצועי שלנו. שני הדברים כרוכים זה בזה, ולא ניתן להפרידם. אם עתיד לא יתעשתו ויחדלו מההפרות הסיטונאיות של ההסכם, נאלץ להמשיך לפעול נגדם בכל האמצעיים החוקיים העומדים לרשותנו.



הערות

[1] מעט על הגמישות הניהולית ורמת המחוייבות שמשרד החינוך דורש מעצמו (ובלית ברירה גם מהמורים), ניתן לקרוא בקישור זה.

[2] דוגמה תעזור להבהיר זאת: נתבונן במורה הנדרש ללמד בהיקף של 15 ש”ש; הקבלן מחויב להעסיק אותו במשרה שהיא לפחות 9 ש”ש. לכן מורה כזה יכול לעבוד במשרה של 9 ש”ש ובנוסף ב-6 ש”ש אפקטיביות; או במשרה שהיא 15 ש”ש; או בכל הרכב אחר, כמו למשל משרה בת 12 ש”ש ועוד 3 ש”ש אפקטיביות). גם בתלוש השכר של מורים אלה מופיעים שני מרכיבים שונים: תשלום עבור אחוז המשרה, אותו מקבלים לאורך כל השנה; ותשלום נפרד עבור השעות האפקטיביות שלימד המורה באותו חודש.

[3] “מגבלה” זו, החלה על העסקה במשרה, פועלת, לעתים, לרעת המורים, מאחר והדרגים הניהוליים לא ימהרו לתת משרה למורה, כדי לשמור לעצמם את ה־”גמישות הניהולית” (במילים אחרות, את היכולת לצמצם היקפי העסקה של מורים כל אימת שהדרג הניהולי רוצה בכך).

[4] מאחר ובזמן בו התנהל המשא ומתן כבר נוצרו בשטח מצבים בהם מורים הועסקו בהיקפים גבוהים אבל בשעות אפקטיביות בלבד, הוחלט כי הסעיף ייושם מהשנה שתתחיל לאחר חתימת ההסכם.

עמית רמון, 27/4/2014


עדכונים והליכים משפטיים

Thursday 10 בApr, 2014

חברות וחברים יקרים,

חג שמח לכל החוגגים את חג הפסח ואת חג הפסחא. חג הפסח נקרא גם חג החרות, ומציין את יציאתם של בני ישראל מ”עבדות” ל”חרות”. עבדות, במשמעותה החמורה ביותר, כמעט לא קיימת כיום, אבל ניצול עובדים על ידי מעסיקים, ברמות שונות, הוא, לצערנו, דבר שכיח ביותר.

במיוחד בתקופה האחרונה, אנו נתקלים במקרים שונים בהם “עתיד” מפרה זכויות שונות של מורים בתכנית היל”ה. עדכנו לגבי חלק מהן בהודעות ששלחנו בזמן האחרון: החתמה של מורים על “הסכמי פרישה מרצון”, בעיית היקפי השעות ההולכת וגדלה, בעיות במרכזי השכלה ומקרים של העסקת מורים בהיקפים של 9 ש”ש ומעלה, אבל בשעות אפקטיביות בלבד.

הבעיה האחרונה היא דוגמה להפרה בוטה וברורה של ההסכם הקיבוצי. ההסכם הקיבוצי קובע בפרוש כי בכל מקרה בו מורה עובד 9 ש”ש או יותר, הוא יועסק במשרה (כאשר החלק המשרתי יהיה לפחות 9 ש”ש). על פי ההסכם, אין כאן כל מקום לשיקול דעת ואין כאן כל התניה בדבר כזה או אחר. אתה עובד 9 שעות בשבוע או יותר? עתיד חייבים לתת לך משרה. נקודה.

אבל כנראה שאצל עתיד הסכם זה דבר אחד, ומה שהם עושים זה דבר אחר. הגיעו אלינו כמה וכמה תלונות של מורים שמועסקים בצורה כזו. הפניות שלנו לעתיד לא זכו אפילו להתייחסות. אחד המקרים שהגיעו אלינו הוא של מורה המועסקת, כבר שנה שניה, בשני מרכזים ובהיקף כולל של 13 ש”ש, וכל השעות הן אפקטיביות. למרות אינספור פניות של המורה למנחות שלה ול”עתיד”, היא עדיין עובדת רק בשעות אפקטיביות. פנינו לעתיד בעניין בחודש ינואר השנה, ולא קיבלנו כל התייחסות. חיכינו לתשובה באורך רוח, ורק בפברואר פנינו שוב והזכרנו שלא קיבלנו תשובה. גם הפעם הם לא ענו. בסופו של דבר עורך הדין של הוועד שלח מכתב מטעמו, ורק מכתב זה זכה למענה. אבל המענה שקיבלנו, במקום להתייחס בענייניות לטענות שלנו לגבי הפרת ההסכם, היה ניסיון להטיל דופי במורה עצמה, ולהצדיק בזה את הפרת ההסכם.

חשוב לציין כי עניין השעות האפקטיביות הוא עקרוני ביותר. נאבקנו תקופה ארוכה נגד צורת ההעסקה בשעות אפקטיביות, ולמרות שעדיין קיימת העסקה בשעות אפקטיביות, רוב השעות בתכנית הן שעות משרתיות. הנסיונות לכפות על מורים העסקה בשעות אפקטיביות, במקום לתת להם משרה, נובעים, כנראה, מחוסר רצון להתחייב לתת למורה משהו קבוע – משרה – ומהוות ניסיון להחזיר את ההעסקה הקבלנית בדלת האחורית. אנחנו לא ניתן יד לנסיונות אלו, וניאבק נגדם בכל האמצעים שברשותנו.

לאור ההתייחסות של עתיד לנושא, ועל רקע הפרות נוספות ורבות של ההסכם, הגשנו השבוע תביעה נגד עתיד לבית הדין לעבודה בירושלים, בעניין העסקה אפקטיבית ב-9 ש״ש או יותר.

במרכז הבקשה אנו דורשים (א) להעביר למשרה, באופן מידי, כל מורה שעובד לפחות 9 ש”ש אך בשעות אפקטיביות בלבד; (ב) לקבל מידע מלא לגבי היקפי ההעסקה של כל מורה בתכנית, בפירוט של שעות אפקטיביות ושעות משרה, בכל חודש השנה (כדי שנוכל לבדוק את היקף התופעה); (ג) לשלם לכל מורה כזה שכר משרתי בחודשי הקיץ לפי היקף המשרה שיקבע לו (שחייב להיות מינימום 9 ש”ש).

חשוב לציין שהבקשה הוגשה מול שני משיבים – עתיד, כמובן; ומשרד החינוך, לאור הטיעונים של עתיד שמשרד החינוך קובע כל דבר. התיק נמסר לשופטת שרה שדיאור, ודיון ראשון נקבע לתאריך 30/4 בשעה 15:00.

בהחלטתה הראשונית קבעה השופטת כי המשיבות (עתיד ומשרד החינוך) יגישו את תשובתם לבקשת הצד עד ל-27/4; וכי עתיד, בנוסף, תצרף לתגובה את המידע שביקשנו (רשימת כל המורים, תוך ציון של היקף המשרה ומספר השעות האפקטיביות בהן הועסק מידי חודש).

אם יש ביניכם מורות ומורים המועסקים בצורה זו – בהיקף של 9 שעות שבועיות או יותר, וכל השעות אפקטיביות – אנא פנו אלינו כדי שנטפל גם בבעיה שלכם.

דבר נוסף, שקרה בשבוע שעבר, הוא פיטורים של מורה, שנעשו, לטענת עתיד, על רקע של “התנהגות בלתי הולמת”. מבדיקה שערכנו, ומהתייעצות עם גורמים המכירים את המורה מקרוב, התרשמנו כי לא הייתה כאן כל עילה לפיטורים, והסיבות לפיטורים הן פוליטיות ונובעות, כנראה, מבעיות ביחידה לקידום נוער בה עובד המורה. לאור זאת, הודענו לעתיד כי אנו מתנגדים לפיטורים וכי נעתור נגדם לבית הדין לעבודה. אם עתיד לא יחזרו בהם מהפיטורים, נאלץ להגיש תביעה נוספת נגדם, כבר בשבועות הקרובים.

מקרה אחד לא מעיד, כמובן, על הכלל, וברוב היחידות יש יחסי עבודה טובים בין מורים לבין מנהלי השכלה ומנהלי היחידות, ואף ישנם הרבה מנהלים התומכים בגלוי במורים או שתמכו בנו לאורך המאבק.

עם זאת, אנו מכירים יותר ממקרה אחד בו התעוררו בעיות בין מנהלי השכלה או מנהלי יחידות לבין מורים, והרושם הוא שעתיד מתייצבים אוטומטית לצד המנהלים ביחידות, במקום לעמוד לצד המורים שהם מעסיקים.

אנו קוראים לכל מורה שמרגיש נפגע בכל דרך וצורה שהיא, לא להסס לפנות אלינו. אנו נעמוד על המשמר מול עתיד, ונעשה כל שביכולתנו כדי לתקן את הטעון תיקון!



Comments Off on עדכונים והליכים משפטיים